פלפולא חריפתא/עבודה זרה/לז
עבודה זרה/לז
מותר לרפואה. כלומר הואיל ולרפואה עביד מותר וטעמא דלא ילבש וגו' לא נאסר אלא כי הוה בה תועבה:
וכן בבוסר. פי' במשקה שעושין מבוסר וכי תאמר שלא ינהוג באותה שנה יין נסך דהא ודאי מנסכין הן ומש"ה אין להקשות על דברי ר"ת מהא דאמר ר' עקיבא בפ"ב דמסכת זבים אין אחריות זבים עליכם וה"נ נימא אין אחריות יין נסך עליכם אלא ודאי הכי קאמר ר"ת דבכל שנה מנסכין ואפילו לא יתבשלו הענבים היטב ואע"ג דהתם בזבים אין הלכה כר' עקיבא כמ"ש שם הרמב"ם והרע"ב ומשום דת"ק פליג עליה ומהשתא הא דאין אחריות וכו' אדחייה וא"כ מעיקרא לאו קושיא לא היא דהתם משום דאי איתא דאין זבים כולה פרשתא דזבים למה לי דדוחק לומר לדרוש ולקבל שכר אבל הכא ביין נסך הא מתקיים בשאר השנים אלא צריך לומר כדפרישית:
לר"ת . שפי' בתוס' כברייתא גרסינן:
ה"ג אינו אלא:
והלא יין מזוג נמי לאו בר ניסוך הוא. כלומר לאו בר ניסוך לגבי מזבח הוא ועיין לקמן בסמוך בשם הרמב"ן:
מעט דבש או מעט שאור. ואין להקשות מאלונתית שיש בו מים צלולים ואפרסמון ושמע מינה דלא סגי במעט דבר אחר שנתערב בו דליכא למידק הכי דהתם באלונתיה כך עושין אותו והה"נ במעט דבש או שאור סגי אלא דתנא נקט אלונתי' דשכיח הוה לעשותו:
דעיקר גזרה משום בנותיהם. וא"כ אע"פ שנתן בו שאור ודבש איכא למיגזר משום בנותיהם ויין מבושל שאני דמשום דלא שכיח לא גזרו בו וגם לא חיישינן שיבשל אדם כל יינו כדי לשתותו עם העובד כוכבים דטריחא ליה מילתא טובא אבל להטיל מעט שאור או דבש כל אדם יעשו כן להפקיע עצמם מאיסור י"נ ונמצאו שותים תמיד עם העובד כוכבים ומתוך כך יבואו להתיחד עם בנותיהם וגם לא דמי לשכר דלית ביה כולי הא אקרובי דעתא כמו ביין דמש"ה לא מצינו בפירוש שאסרו חכמים לשתות אלא שהאמוראים (כדלקמן) משום קדושה היו נזהרים מלשתות בבית העובדי כוכבים עצמו ורב פפא מפקי ליה אבב חנותא ושתי ואילו יין אפילו הביאו לבית ישראל אסור כ"כ ב"י טי"ד הימן קכ"ג:
בנות שוח וכו'. כדלעיל בפרק קמא (עבודה זרה דף י"ג:)
שאסרה תורה וכו'. שנאמר כי כל שאור וכל דבש וגו':
לא הוי שתי. ברי"ף גרסינן מיא:
ה"ג הרי"ף ובגמרא אפילו לבתר תלתא יומי:
מי טיף טיף. גי' הרי"ף מיטפטף:
משום שנאמר שומר פתאים ה'. בכל דבר השכיח ורגילים בהו קאמרינן דסמכי אהך קרא כי הא דבכמה דוכתא בגמרא ומנייהו דפ"ק דיבמות לענין תשמיש קטנה ומעוברת ומניקה ושם פירשתיו בס"ד ועי' לקמן גבי ניקורי תאנים וכו':
שיעור מים וכו'. משנה בפ' א' דתרומות: