פלפולא חריפתא/עבודה זרה/ז

עבודה זרה/ז שהיא שנה ראשונה לשמיטה. כך פירש"י:

ובנה בה"מ. לשון רש"י עד דסליק עזרא ועבדים וכו' והכי איתא בפ"ב דערכין דף י"ג ומייתי לה מדכתיב באדין בטיל עבידת בית אלהנא דבירושלים וכתב שיצא ביתא דנא וכו' דהיא שנת שית וכו' ותנא באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא כו' דכתיב ויבא ירושלים וגו' היא השנה השביעית:

ואע"ג דבפ"ב דערכין קאמר תלמודא לאפוקי מדר"י. וגם התוספות כתבו כן ולא נמצא כך בנוסחתנו אך בפ"ק דר"ה דף ט' איתא וגם שם כתבו התוספות דהכי נמי איתא בפ"ב דערכין וצ"ע:

ואע"ג דרב גופיה פסק כו'. בפרק יש נוחלין דקל"ו וע"ש בדברי רבינו:

באלו נערות. לא מצאתיו וגם התוספות לא כתבו. אלא אף על גב דהלכה דכתובה דאורייתא ועוד תדע דבפרק קמא דכתובות ריש דף ט' שם פסקו בשם ר"ת דכתובה דאורייתא ולא הזכירו כלל לפרק אלו נערות ומצאתי במרדכי בפרק קמא דכתובות שכתב בפרק אלו נערות (כתובות דף ל"ח) קסבר רבי עקיבא כתובת אשה דאורייתא דדריש ג"ש מה להלן שקלים אף כאן שקלים והלכה כרבי עקיבא מחברו עכ"ל ולפי זה הוה ניחא דתו התם בגמרא דף מ' יתומה כו' ר"א אומר האונס חייב וכו' ואמרינן דר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה ופסוק התם רב כר"א אלא שאני חוכך מאד לומר שאין הוכחה כלל דר"ע ס"ל כתובה דאורייתא דלא אתי אלא למילף בג"ש אונס ומפתה מהדדי דבתרוייהו חמשים שקלים ואי משום דכתיב במפתה כמהר הבתולות ולטעמיך למ"ד בהדיא מדרבנן קרא מאי קאמר לכך נראה דזו לא מכרעת כלל שוב מצאתי בסוף הגהות מרדכי דכתובות שלא כתבו להא דאלו נערות כלל וכתבו בפרק הכותב (כתובות דף פ"ט ע"ב) אמרינן לאפוקי מדר"א ב"ע ובפרק אף על פי (כתובות דף נ"ה ע"א) פסקי' כר"א ב"ע ע"כ ומיהו לאו לענין כתובה דאורייתא איתא אלא מייתי ליה נמי אלישנא דלאפוקי דלא מפקא מהלכתא:

שנת ע"ג לאלף הששי. דקע"ב אחר החורבן נשלם האלף הרביעי כמו שכתב רבינו לקמן בסמוך הוסיף עליהן שנה אחת והרי קע"ג ואלף חמישי כולו וע"ג של ששי הרי אלף ורמ"ו הוציא אלף ור' ביובלי ונשקול מכל מאה תרתי הרי כ"ד שנה שעלה יתרון היובלות תשימם על המ"ו שנה שנשארו מן אלף ור' ועולה ע' שיוצאים בו ז' הרי ששנת ע"ג לאלף הששי היא שנת שמיטה:

וקצת קשה וכו'. משום דלקמן מסיק ליה רבינו לפירוש רש"י דשפיר פירש לכך כתב דק"ק:

וכמה הוא עשרים ותמניא. ושינויא דשית שנין לרבנן כדמייתי לקמן בסמוך:

דבשנת תכ"א חרוב. מדאמרינן הכא שצריך להוסיף שנה:

מוקי לה אפילו כרבנן. כדפירש"י התם ולקמן מסיק דרב אשי לר' יהודה קאמר:

ובשנת תכ"א חרב כדלעיל:

ולעיל . בגמרא דהכא:

הא דקאמר קע"ב וכו'. רש"י כתב כן בשם סדר עולם גבי כי מעיינת מואת הנפש וכו':

ועוד דאמר לעיל. בגמרא דהכא:

ותשע עשרה בעי למטפי. דמלכות יון נמי הוו שפ"א דמ' שנה לבנין התחילו שקדם להן ל"ד למדי ושית דמלכו בעילם:

וכרב אשי דאמר לא מנו וכו'. וכדמסיק בתרי אנפי דלרב אשי לר' יהודה איתא הכי:

והמאות והפרט. נ"ל דגרסי' האלפים והפרט שהרי בימי רבינו כנראה מדבריו לא היו מאות שהזכיר שנת ע"ג לאלף הששי והשתא א"ש הא דכתב לקמן וכן נמי אם לא כתב חמשת אלפים ובקצור העתיק הכלל והפרט וכ"כ בטור ח"מ סימן מ"ג: