פלפולא חריפתא/עבודה זרה/ג

עבודה זרה/ג

או מדברי אמורא נקיט הכי אליבא דכ"ע אבל בפרק דיני ממונות מניין במסקנא מפריז יותר ע"ש:

התם מיירי בדבר שבא וכו' נ"ל דה"מ נמי לתירוצא דהשני אגמריה סמיך דכך מסיק בר"פ אלו טרפות:

ומיהו בירושלמי כו' עיין בירושלמי דמייתי לקמן אמתני' דאין סוברין להם בהמה גסה:

היה פוסק ר"ת ז"ל וכוותיה כתב רבינו בפרק אין מעמידין גבי שתיתא וע"ש ועוד פסק כן בפ' בהמה המקשה סימן ו' וסימן ז' ועיין בריש מסכת מכות גבי המלוה לי' שנים וכו' ועיין לקמן בסמוך:

נ"ל דה"ג ורש"י פסק דהלך אחר המחמיר בשל תורה ובשל סופרים הלך אחר האחרון וכן הוא בתוספות דהכא ודפרק כירה (שבת דף מ"ב ע"ב) וכך הוא בהדיא בפירוש רש"י פ' אלו טרפות דף צ' ע"ב ועיין בפרק בתרא גבי י"ל שנפל לבור סתם רבינו וכתב דבשל סופרים הלך אחר האחרון ועיין לעיל ולקמן בסמוך:

וריב"א אומר וכו' וכ"כ בשמו בריש מסכת מכות ובפרק חזקת גבי יעשה פירוש לפירושן כתב כדבריו בשם הגאונים:

ורי"ץ גאות כתב וכו'. ובקצור הקדים סברא זו לראשונה וכתבה בשם הרי"ף ובס"פ מי שאחזו כתב רבינו שבכל מקום תופס הרי"ף איכא דאמרי עיקר ובפ"ק דב"ק כתב ג"כ בשם הרי"ף גבי שני אחים שחלקו וכתב שם דדוקא היכא דאיכא תרי לישנא אחדא מימרא וכו' ועוד בפרק המוכר פירות סתם כדברי הרי"ף דהלכה כאיכא דאמרי ועיין לקמן בפרק ב' גבי שתיתא ובפ"ק דבכורות כתב כן בשם ר"ת אבל נ"ל שצ"ל שם רי"ף ועיין בפרק אלו טרפות ובס"פ כיסוי הדם: