ספר חסידים תשנה
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

בזמן כו'. נ"א ויום הכפורים עצמו ובשביל גזרה או כו' ר"ל או שמתענין בשביל גזרה או בשביל כו'. לנו אותו צדיק. ר"ל שאם לא נענה מחמת עונות שבידם ויגזור הקב"ה שום גזירה בעיר יאמרו מה הועיל לנו אותו צדיק ויחרפוהו וגם יתחלל שם שמים ויאמרו שאין תוכו כברו שמהאי טעמא איתא בתענית י"ד אמר רבי אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אא"כ נענה כו': נ"א כמו שאמרו לר' חנינא רבי יהושע צלי ואתי מיטרא כו' ואין שומעים לי והא דבאמת התפלל אם לא היו שומעים לו וגם כשהתפללו הוא וריב"ל לא בא גשם בודאי היה משום שלא היו שומעים להם א"כ למה התפלל י"ל דשקורי הוה משקרי שאמרו תקננו עונות שבידינו ובאמת לא תקנו גם י"ל שהיו מעלים מהם איזה עונות ואותם לא תקנו. ואותם כו' אבל לחזנים כו' ר"ל אם יתפלל בי"ה אחד שלא הורגל להתפלל בכל שנה יאמרו האי דלא מתפלל עתה החזן דרגיל להתפלל בכל השנה משום דחזן פעמים נענה ופעמים אינו נענה לכך מתפלל זה בי"ה שודאי נענה וא"כ ואם לא נענה שייך הטעם הנ"ל ע"כ לא יתפלל אם לא כו' ואם יתפלל כו' וזהו שמסיים אבל לחזנים לא כו': שאיני מתגאה ר"ל אבל אם היה מתגאה אפילו אאינשי ביתיה לא מתקבל כדאיתא בסוטה וב"ב ומי שאינו רגיל לוקה כו'. ר"ל מי שאינו רגיל להתפלל כל השנה לוקה כו' אם לא עשו כנ"ל. נ"א כך צדיק גמור שאינו רגיל להתפלל והתפלל ביום הכפורים ולא עשו כו'. וכמו שנאמר היכל ה' היכל ה' וגו' שלש רגלים כו' ר"ל שלש פעמים כתיב היכל ה' וקאמר אל תבטחו וגו' לאמר היכל ה' וגו' שלש רגלים שאנו עולים להיכל ה' יגן כו':