פירוש קדמון על ספר חסידים/תרה

ספר חסידים תרה
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

מי כו' כשבא כו'. ר"ל בע"א כתיב הכרת תכרת שלמדים ממנו בעילם הזה ובעולם הבא וכתיב בע"א גדולה וגבי עריות כתיב הגדולה וגבי ש"ד כתיב גדול ולומדים בג"ש דמלת גדול מע"א ובלה"ר לא אמר גדול ולא גדולה ולא הגדולה אלא גדולות לשון רבים משום שהוא כנגד כולן. לזכות את החייב. ר"ל משום שלענין זה לא מועיל עתירה ובקשה על החטא ומכ"ש שאין דרך לכל היצור ולא לשטן לחסר ממנו כלים אלא מקיים כו' כנ"ל שהרי בכ"מ מדה טובה מרובה: ואין בעתירה כו' ר"ל שמוכח שאין בעתירה בעבירה שום שכר לרשע כי הקב"ה כו' שובו כו' ואני אבטח כו' כדכתיב בהרבה מקומות בנביאים ואשלם לכם שכר טוב כו' כדאיתא בפרק י"ה אמר ר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשו להם כזכיות שנאמר ובשוב וגו' עליהם חיו יחיה ובודאי והתשובה בידי אדם כו' קרוב אליו מעתירות המעתיר כו' ואלו היה כו' ממילא היה מן הדין כו' לפני הקב"ה לענין מתן שכר יותר חזק וגדול נמצא לפ"ז אם אין לי שכר על התשובה שעושה בעצמו פשיטא שאין לו שכר על העתירות המעתיר שאינו מאמין בה כו' כנ"ל ומאחר שהקב"ה כו' לחזור בתשובה כו' ואין לנו כו' והבטיחנו כו' שנאמר כי ביום וגו' דהיינו שי"ה מכפר העון אבל אין לו שכר מחמת י"ה ועשיית רצונו של הקב"ה כו' ויש להם שכר בכך מסתמא תשובה נמי הוי כי"ה שמכפר ואין לו שכר כי אין מן הסברא שיהא חוטא נשכר והא דכתיב עליהם חיו יחיה משמע שיש לי שכר על תשובתו היינו במוסיף מע"ט יתר מכדי הצורך ואותן מעשים טובים שמוסיף נעשה לי כזכיות ובדבר זה באה לו הטובה ויש לו שכר בכך ומלת משפט וצדקה מוכיח כן עיין מהרש"א פרק י"ה אבל התשובה הראויה לו לחוד אין לו עליה שכר עיין עוד תירוץ אחד לעיל סימן ז' ואם אין לי שכר על התשובה פשיטא שאין שכר על העתירות המעתיר נמצא מוכח העתירה נמי מועילה להקל כו' ולא להיות לו שכר בשבילה כו': אמנם דין העתירה ר"ל מנלן שהתשוב' שוה לי"ה דלמא בע"ת שכופה את יצרו הוא עדיף מי"ה ויש לו נמי שכר על תשובתו לחוד ויש לומר נמי שבעתירות המעתיר יש לו שכר וקאמר זה אינו אמנם דין העתירה היא שוה לי"ה וכמו שאמר במשנה אחטא ואשוב אחטא וי"ה מכפר דהיינו שאחטא ואשוב אחטא וי"ה מכפר דינם שוה ותלמודא תקשי על הא דאיתא במשנה אחטא וי"ה מכפר ומשני ואמרו בתלמודא אגב שאני דהיינו אגב דברים הואיל כו' אין י"ה מכפר כו' וא"כ אחטא ואשוב דהוי כאחטא וי"ה מכפר נמי: וגם כמו כן כו'. וכמו שמצינו שלענין עתירה אחטא ואשוב שוה לי"ה ממילא וכן הוא דין העתירה שלא אמר אחטא ואשוב אלא עשה תשובה כראוי לו נמי שוה לי"ה שאין לו שכר על תשובתו כי"ה ופשיטא שאין שכר על העתירות המעתיר כנ"ל וע"כ הרי נדחה דבר כו' ונתרצה על הדרך כו': נ"א כדי שיחסיר ממנו כלום משיעור מה שהוא ראוי לקבל ולא שיזכה כו'. ותקנת דרכיהם ר"ל כמו שכתב בסמוך ולמען יראו כו' ומתקנים דרכיהם: אין בו שום כיעור ר"ל כאמור בסמוך להסיר הספק מבני אדם שאומר למה הצדיקים בנעימות בעולם הזה ומביא עליהם יסורים להודיע כו' וזה שאמר או שהוסיף בנסיונות כדי להראות אתנניהם לבריות או יקל ממנו אם עמדו בנסיון כל זה אין בו שום כיעור אלא דבר ראוי והגון הוא: ואמרו בתלמוד כו'. ר"ל כדאמרינן אמר רשב"ל הוא שטן הוא יצה"ר הוא מ"ה והיה משטין על איוב שיתן לו רשות ליטול נשמתו כדאמרינן יורד ומסית עולה ומשטין נוטל רשות ונוטל נשמתו וכתב שדבר זה אינו רחוק מן הדעת שהרי כתיב אצל איוב ויבא גם השטן וגו' ואצל בלעם כתיב שטן ושם כתיב וחרבו שלופה בידו והמלאך כו' ולכך אמר כו' גם אותכה הרגתי משום שהוא מ"ה וממונה על הריגה וכמו כן ראה דוד כו' וחרבו שלופה וגו' ואמר כו' והוא בלא ספק מ"ה כו' ש"מ שהמלאך שחרבו שלופה בידו הוא מלאך המות וא"ת הלא ביהושע נמי כתיב וחרבו שלופה בידו והמלאך שנראה ליהושע היה מיכאל ולא מלאך המות וע"כ אמר ומלאך ליהושע וחרבו שלופה כדי לחזקו במלחמה וחרבו שלופה מורה על הגבורה ועל הנצוח עיין רד"ק ביהושע ובאמת מיכאל היה וע"כ והזהרה כו' שלא תהרגהו שע"כ הוא ממונה ויהי היום ר"ה מלאכים כו'. ר"ל באיוב כתיב ויהי היום ויבואו בני האלקים להתיצב על ה' וגו' היום ר"ה היה שהוא יום הדין וביום הדין מלאכים מזכירים כו' וכתיב את ה' וגו' מימינו ומשמאלו דהיינו אצל אחאב שהיה נידון ליהרג במלחמות ארם את ה' וגו' ומימינו ומשמאלו וכי יש ימין ושמאל לפני הקב"ה אלא אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה וכתיב דינא יתיב וספרין פתיחו בשעת הדין ספרין פתיחו לראות מעשה בני אדם מכל אלו נשמע שבשעת הדין נזכרים מעשה בני אדם: