פירוש קדמון על ספר חסידים/תרג
ספר חסידים תרג
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
כתיב ראשית חכמה יראת ה' תחלת כו'. קשה ליה דהוי ליה למימר יראת ה' ראשית חכמה כמו שכתוב הן יראת ה' היא חכמה יראת ה' ראשית דעת וכן בכמה דוכתי ולמה אמר בהיפך ומשני ואמר תחלת כו' וה"ק הפסוק ראשית חכמה דהיינו תחלת החכמה היא כשמקיץ דכשאדם ישן הרי היא שודד מן החכמה מיד כשמקיץ שהוא ראשית ותחלת החכמה יהא ביראת ה' לומר שמע וגו' ליחד שמו של הקב"ה וכן וכשהולך לישן שנשדד מן החכמה עתה עד שחוזר ומקיץ שהוא סוף חכמתו של עכשיו שנקרא נמי ראשית כדאיתא בכמה דוכתא שראש וסוף נקרא ראשית יהיה נמי ביראת ה' לומר שמע וגו' ליחד שמו של הקב"ה: נ"א הגאוה כו' וכתיב תהלתו וגו'. קשה ליה דתחלה אמר שכל טוב לכל עושיהם לשין רבים ואח"כ תהלתו עומדת לעד לשון יחיד כדאיתא בא"ע תהילים ע"ש ואמר שיחשב כל מעשים שנעשו בעה"ז הוא הכל נשכח וכיון שכל ענייני העולם הכל נשכח ע"כ יעשה כל מעשיו לשם כך שלא ישתכחו וטוב לו שיודע כל מעשיו באותו יום שלם שהוא העה"ב שהכל שמחים שתשכח מעשיו שעשה בעה"ז כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ע"כ הכל שמתים שתשכחו ולא יזכרו מעשיו שעשה בעה"ז ואף אם עשה מצות ומעשים טובים אין להם הנאה במה שיעלה לזכרון לטובה משום העולם היה כדאיתא בסי' ח' ויעשה הכל לשם ה' כו' וה"ק ראשית חכמה יראת ה' שכל יחכים וישכיל שטוב לו שיודע כל מעשיו כו' ויעשה הכל ביראת ה' לשם ה' ובמה יודע שכן הוא לכל עושיהם דהיינו כל נתיבות העולם וכל מעשיהם וכל ענייני עולם הכל נשכח ומזה יבחנו דברינו ע"כ וטוב לו כו' כנ"ל ואם יעשה כן תהלתו עומדת לעד שהוא יפרסם מעשיו ולא ישתכחו: