פירוש קדמון על ספר חסידים/ריא
ספר חסידים ריא
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
אם ראית חסידים שלוקים דע כו'. ר"ל חסידים שלא חטאו אמאי לוקים ואמר דע לך שעל זה לוקים שהיה להם לבקש על אחרים שלא ילקו כדאיתא בברכות כל שאפשר לבקש על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא ועל חטא זה נלקים ואמר עוד טעם שחסידי' נלקים אע"פ שלא חטאו שמתחברין לרשעים או כו' ואמרינן בב"ק בהדי הוצא לקי כרבא ופירש"י שכינו רשע לוקין עמו אם ראית שלטון כו' כדאיתא בפ"א דב"ב בבני אחתא דריב"ז דפש גבייהו שיבסר זהובים דלא נתני לצדקה וכו' ומביא ראיה על שלשתן מפסוק תחת אשר וגו' דצדקה נקרא עבודה כדכתיב ועבודת הצדקה וגו' והוי כאילו עובד לה' כדכתיב מלוה ה' חונן דלים וישראל כשיש שלום ביניהם נקראין נפש אחד ולכך אפי' עובדין ע"ז כדור אנוש ושלים ביניהם הקב"ה מוחל להם לפי שאי אפשר שלא קיימו בכלל כל התורה כולה כמו שהבטיח הקב"ה שעכ"פ לכל הפחות יש צדיק אחד בעולם וכיון ששלים ביניהם ונקראין נפש אחד הוי כאלו קיימו כולם כל התורה וזה שאמר הפסוק ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד דהיינו תמיד עול מלכותו עליהם בהתאספם יחד באגודה אחת ושלים ביניהם הוא מלכם ולא כשיש מחלוקת ביניהם שכיון שאינם נפש אחד אותם שכופרין בעיקר אינם עובדים לה' ולא עול מלכותו עליהם ואינו הוא מלכם עיין לעיל צ"ג ולקמן רל"ג ותפלה נקראת עבודה כידוע וכל מדותיו של הקב"ה הן מדה כנגד מדה וקאמר הפסוק תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך וגו' דהיינו שלא נתת לעניים כראוי ליתן להם והיה מחלוקת ביניהם וביטול תפלה שאלו הם שנאמר עליהם הפסוק תחת אשר וגו' והיה מקיים בבני אחתיה דריב"ז בהני שיבסר זהובים דפש גבייהו הפסוק תחת וגו' ועבדת וגו':