פירוש קדמון על ספר חסידים/קסז
ספר חסידים קסז
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
מי שבא כו' נ"א משים כו' ויסתום פיו כו'. ר"ל כדמפרש בסמוך ויקשור כו' נחיריו פן יכנסו בו וכן מה שכתב או בכלי כו' נמי יסתום פיו ויהא לו אחר כך כלי כו' קאי על מה שכתב ישב בחפירה כו': כי בראובן נאמר ששב לשקו ולתעניתו כו' ר"ל שהתענה על שבלבל יצועי אביו ממילא נשמע שתענית נקרא תשובה אע"פ שאמרינן מי גרם לראובן שהודה יהודה א"כ משמע שלא עשה ראובן תשובה עד לאחר מעשה תמר ופסוק וישב ראובץ אל הבור לא קאי אתשובה ע"כ אמר שעשה ראובן תשובה אע"פ שעדיין לא הודה יהודה כו' והא דאמרינן מי גרם לראובן שהודה כו' היינו שהודה ברבים עיין י"ח וישב: ואם עוד גופו נתחמ' בעבירה יתקרר כו' ר"ל אם עוד גופו נתחמם בעבירה יתקרר אותו ובאיזה אופן יתקרר גופו ומפרש ויתענה כו' כי התענית מקרר הגוף אבל לא יתענה יותר מדאי כדי שלא יחלש ולא יוכל לעשות התשוב' המחויב לכך אמר ויתענה עד שיוכל כו' ר"ל שיהא לו עוד כח לעשות כן ואם עבר על חייבי כרת וילדה כו' ומה שאמר בגמרא על אלו שהן מעוות ולא יוכל לתקון משום שתשובתן קשה ומתוך חומר התשובה כמעט שלא יכול לעשות התשובה המחויב לעשות ולמה באמת תשובתן קשה כי שתים רעות עשה הבא על א"א כנ"ל אסרה גם על בעלה וכן באינך שהן מעוות שלא יוכל לתקון שתי' רעות עשה כאחת כדמפרש ואזיל בסמוך וזה שאמר בסמוך ואם הוליד ממזרים כו' גם י"ל מה שאמר בגמרא מעוות לא יכול לתקון היינו שלא יתוקן אם עשה אותה התשובה המכפרת על אותו עון א"א וכרת כנ"ל אלא צריך תשובה כמעשה שהיה והודו לו כו' ואז יתוקן החטא כי אין לך דבר שעומד בפני תשובה: נ"א אז אותו שכתוב למעלה ר"ל דלא ס"ל כרש"י דהוליד ממזר הוי מעוות שלא יוכל לתקון משום שהוא לזכרון בעולם אלא טעמא כנ"ל משום שתים רעות לכך אמר אם הוליד ממזר מאחותו הפנויה או מא"א באונס הוי נמי שתי' רעות ומפרש דבריו: הרי כו' ומעלין כו' ר"ל כיון שהוליד ממזר הוי שתים רעות ע"כ אז צריכין אותו תשובה שכתוב למעלה במעשה שהיה והורו לו כו' וזה שאמר בסמוך ואם יהיה לו בנים ממנה וכו' עוד דין אחר עמו דהיינו כהורו לו במעשה שהיה וגם בכל שנה מאותן הימים יתענה שלשה ימים ושלשה לילות רצופים כדאיתא בסמוך ולפי הגירסא או אותן כו' קאי מה שאמר אאל יאמר כו' וה"ק אם הוליד ממזר וכן מי שבועל כו' או אותן שכתוב למעלה דהיינו חייבי כריתות וא"א אל יאמר הרי כו' לפי זה מה שכתב בסמוך יש לו לעשות עוד דין אחר עמו היינו מה שכתב בסמוך שכל השנה כו' נ"א אתרצה לו כדי כו' לכך צותה וצומו וגו' כלומר שצותה כיון שעבירה כזו נעשה בעבור היהודים ע"כ יעשו תשובה הראויה להם שכיון שמעצמו כו' לאפוקי דור המבול שלא היו משימין על לב ושאלו תשובה לכך נדונו ברותחין כשעשה תשובה כו' שאותה אשה תדע שעושה תשובה ולא אחרים ולא ידבר עמה דרך משל כמו מי שמקניט וזלזל בן אדם בפני חבירו ואח"כ רוצה לפייס וצריך לפייסו בפני מי שזלזלו בפניו וזה שאמר בסמוך ואם ידוע לרבים שחטא צריך שידעו רבים בתשובתו וגם אפשר מכח שהאשה יודעת שעושה תשובה על חטאו תעשה גם היא אבל לא יודיע לאחרים כדאמרינן בחטא שבין אדם למקום חציף עלי מאן דפריש חטאו ולא ידבר עמה כי צריך להתרחק ממנה מכל וכל וגם באפשר שיבא ע"י זה עוד לידי חטא אל יודיע שם האשה הטעם דלמא ישמעו בני אדם שאינם מהוגנים שם האשה המזומנת לזנות ויבואו לחטוא עמה: היא לוקה והוא אינו לוקה ר"ל אם בא על שפחה חרופה היא לוקה ולא הוא וטעמא דהיא לוקה משום דעל ידה היתה תקלה וקלון והוא אינו לוקה דעל ידו היה תקלה אבל לא קלון ומוכח מזה דשפחה אין לה בושת וע"כ הבא עליה אינו לוקה ומפני זה החוטא עמה אינו צריך לעשות תשובה השקול כמלקות לפי שכבר כו' קשה ליה דילמא בבא על השפחה לוקה משום תקלה לחוד והא דאינו לוקה בבא על שפחה חרופה כיון שהיא חציה בת חורין אינו תקלה כ"כ ולגבי דידה הוי תקלה וקלון לכך לוקה ע"כ אמר לפי כו' שלא יאמר כו' ומפני זה הבא על השפחה אינו לוקה ואינו צריך תשובה השקול למלקות: