פירוש קדמון על ספר חסידים/קכו
ספר חסידים קכו
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
אל תהי צדיק הרבה הרי כו'. ק"ל למה אמר הכתוב מל' תהי אצל צדיק ואצל הרשע לא אמר תהי וגם קשה למה אמר ואל תתחכם יותר למה תשומם דקאי על שאול כפירש רש"י בקהלת ו' ולשון שומם משמע כשדה שנפרץ גדריה ושמם מכל וכל וכי מפני שהיה צדיק הרבה נעשה שומם מכל וכל ילקוט ישמואל י"ז ע"ש אריב"ל כל שהוא רחמן על אכזרי לסוף נעשה אכור על הרחמנים להלן ואת נוב וגו' הטעם הוא ששנינו באבות מצוה גוררת כו' ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה דהיינו שיניחו הקב"ה בטבעו הרע דהיינו לחטוא באותו ענין שכבר חטא בענין אחר הקב"ה מסייעו נגד יצה"ר דאל"כ שבקת חיי לכל בריה שהרי כתיב אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא איתא בגמרא שיצרו של אדם מתגבר בכל יום ולולי שהקב"ה עוזרו לא יכול לו ואי אמרינן שאם חטא אדם בדבר אחד אין הקב"ה עוזרו אין אדם בעולם שיכול לעמוד נגד יצרו כיון שאין אדם בעולם שלא יחטא ע"ש בתו' י"ט ומכ"ש אם עשה דבר נגד ציווי של הקב"ה ורוצה להתחכם נגד בוראו כשאול שעשה ק"ו של שטות ומה על נפש אחת כו' שיניחנו הקב"ה ואינו מסייעהו למנוע מחטוא באותו ענין שחטא וידוע הוא שאומנתו של יצר הרע לחטוא את האדם בכל מה שיכול ואם אדם חטא נגד מצות בוראו משום איזה דבר שטעה בו שאע"פ שחטא בדבר מ"מ אין חטא גדול כ"כ כיון שמכח טעות בא לו החטא והוי כעין שוגג כאיתא בתוספ' יומא פ' בראשונה בענין ק"ו דאגג ולפי זה אם עשה אדם עבירה שהוא כעין שגג ואין הקב"ה עוזרו נגד יצרו אלא יניחנו בטבעו וא"כ אינו יכול לכוף יצרו וע"כ היצה"ר מסיתו באותו דבר שחטא לעשות מעבירה קטנה עבירה גדולה לכך שאול שעשה שלא כהוגן בק"ו של שטות ונעשה רחמן על האכזרי ולא היה לו עזר מהקב"ה שלא לחטא באותו ענין ע"כ היצה"ר היה מסיתו לעשות אכזר על הרחמני' ולא דרש הק"ו ופשיטא שחטא בדבר שעשה מתחילה שדרש הק"ו על האכזר ונעשה מחטא שהוא כעין שגג מזיד וזה שאמר אל תהי וגו' הרי כו': אל תאמר כו' ר"ל שתעשה הוי' על זה: לטבוע כי איך אלך ואראה ערותה למה תשומם כו' ר"ל כשדה וכרם שנפרצו גדריו ונעשים שמם מכל וכל שכיון שאין הקב"ה עוזרו היצה"ר מסיתו לחטא בעניין ראיית ערוה וא"כ חטא גדול הוא שלא הציל את האשה מלטבוע בנהר משום ראיית הערוה וז"ש צא ולמד משאול כו' כנ"ל וזה שמסיים ועל דבר זה נטרד כי על העמלק לבד היה לו תירוץ משום ק"ו שעשה ועל הריגת יוב עיר הכהנים לבד ג"כ היה לו תירוץ משום שהיה מורדים במלכות לפי סברתי ודוד לא היה רוצה לשייר משתין בקיר לנבל משום שהיה מורד במלכות כאיתא ברלב"ג שמעינן מניה שמי שמורד במלכות חייב מיתה הוא וכל הנלוה אליו אבל עכשיו שדרש ק"ו בעמלק ולא הרג כולם ובנוב עיר הכהנים לא דרש האי ק"ו והרג כולם הוי דברים דסתרי אהדדי וע"כ נעשה שמם מכל וכל ונטרד וזה שמסיים וכן איש כו' וע"י כן נענש והכהו כו'. ר"ל כיון שאמר לו הנביא בפירוש בדבר אלהים הכני נא הויה שעשה שלא רצה להכותו יעשה שמם מכל וכל כיון שאמר לו ה' יביא בפירוש בדבר אלקים שיכהו ולא יעשה הויה שלא להכותו ועל ידי כן נענש: