עֲשֶֽׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
מַהֲדוּרַת לִמּוּד מְנֻקֶּֽדֶת[1]

עשרת הדברות בספר שמות

סֵפֶר שְׁמוֹת, פָּרָשַׁת "יִתְרוֹ" (כ, א-יג)

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה לֵאמֹר:

א. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִֽיךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.

ב. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶֽסֶל וְכׇל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, וַאֲשֶׁר בַּמַּֽיִם מִתַּֽחַת לָאָֽרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תׇעׇבְדֵם, כִּי אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לַאֲלָפִים, לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי.

ג. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יְנַקֶּה יְיָ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

ד. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵֽׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כׇּל מְלַאכְתֶּֽךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַייָ אֱלֹהֶֽיךָ; לֹא תַעֲשֶׂה כׇל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּֽךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּֽךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶֽיךָ. כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּֽנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל כֵּן בֵּרַךְ יְיָ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵֽׁהוּ.

ה. כַּבֵּד אֶת אָבִֽיךָ וְאֶת אִמֶּֽךָ, לְמַֽעַן יַאֲרִכוּן יָמֶֽיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ נֹתֵן לָךְ.

ו. לֹא תִרְצָח.

ז. לֹא תִנְאָף.

ח. לֹא תִגְנֹב.

ט. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָֽׁקֶר.

י. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶֽךָ; לֹא תַחְמֹד אֵֽשֶׁת רֵעֶֽךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶֽךָ.

עשרת הדברות בספר דברים

סֵפֶר דְּבָרִים, פָּרָשַׁת "וָאֶתְחַנַּן" (ה, ו-יז)

א. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִֽיךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.

ב. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶֽסֶל כׇּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, וַאֲשֶׁר בַּמַּֽיִם מִתַּֽחַת לָאָֽרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תׇעׇבְדֵם, כִּי אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים, וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶֽסֶד לַאֲלָפִים, לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי.

ג. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יְנַקֶּה יְיָ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

ד. שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִֽׂיתָ כׇּל מְלַאכְתֶּֽךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַייָ אֱלֹהֶֽיךָ; לֹא תַעֲשֶׂה כׇל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּֽךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכׇל בְּהֶמְתֶּֽךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶֽיךָ, לְמַֽעַן יָנֽוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמֽוֹךָ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶֽבֶד הָיִֽיתָ בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹֽעַ נְטוּיָה; עַל כֵּן צִוְּךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.

ה. כַּבֵּד אֶת אָבִֽיךָ וְאֶת אִמֶּֽךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ, לְמַֽעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶֽיךָ, וּלְמַֽעַן יִֽיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ נֹתֵן לָךְ.

ו. לֹא תִרְצָח.

ז. וְלֹא תִנְאָף.

ח. וְלֹא תִגְנֹב.

ט. וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא.

י. וְלֹא תַחְמֹד אֵֽשֶׁת רֵעֶֽךָ; וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶֽךָ, שָׂדֵֽהוּ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶֽךָ.

טבלה להשוואה בין שמות לדברים

עשרת הדברות במהדורת הלימוד המנוקדת הזאת מופיעים גם בתוך טבלה שמשווה בין ספר שמות לספר דברים (זה מול זה).

הערה

  1. ^ מקור הניקוד בהמדורה המנוקדת: מקרא על פי המסורה, הטעם התחתון. מקור הפיסוק בספר שמות: הסידור השלם, בעריכתו של פלטיאל בירנבוים (עמ' 151-153). הפיסוק בספר דברים מבוסס על מה שעשה בירנבוים בספר שמות, ובהתאם לשיטתו. בירנבוים השתמש בניקוד של הטעם התחתון דווקא, וניקוד זה אכן מתאים למהדורה מנוקדת יותר מהניקוד שבטעם העליון. את עשרת הדברות חילק בירנבוים באופן המקובל, הזהה לחלוקה שבעשרת הדברות בטעם העליון במסורה הטברנית.