עשרה מאמרות מאמר חקור דין ה ט
ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כבר זכר החכם בפרקיו שהציע לפני ההקדמות הקצרות אשר כתב למתחילים בחכמה שימה בפיהם מה שעגמה נפשו לדל שואל כיון שאין מקרא יוצא מידי פשוטו היתכן במצוה הזאת אחרי שניתנה ליכתב במגלת ספר היותה שימה באזני יהושע ממש הוא אמר שהשיב שאלה זו לעצמו ולבני גילו כי מוח השואל ההוא לא הוה מצי למסבליה ולא זכינו לפירושו עד עתה. ומה שהעתיק הרשב"א הלוי בפירוש מאמר הזה מתחיל יעקב ומשה ויוסף כחדא אזלין מדברי ן' פרחי יעויין שם התבוננו אל המקום הזה מה עצמו אזני יהושע אל היעוד הזה עם מה שנאמר ויסר קיני מתוך עמלק כי אמנם אזני קומתו של יהושע בן נון נער בעלמא דההוא נער דלעילא המתואר בעץ הדעת טוב ורע הן הנה נרתק מיוחד למעלה מן החוטם שבו יוחק ויכתב על ידי משה רבינו ע"ה היחוד האמתי והוא זאת זכרון בספר סימן לדבר רחל יוסף ויעקב כנודע בשפת אמת בהגנז שם רשעים חדלו רוגז ושם ינוחו יגיעי כח ומשם גם כן יש לנו ללמוד טעם לשבח במה שיאמר ליהושע כל איש אשר ימרה את פיך לכל אשר תצונו יומת ואמרו חכמים יכול אפילו לדבר עבירה תלמוד לומר רק חזק בתורה ואמץ במצות דלא חשיד יהושע חלילה אלא מה שהותר לשאר נביאים להוראת שעה כגון אליהו בהר הכרמל דכתיב ביה אליו תשמעון כל כגון זו נאסר ליהושע דלא לימרי אכתי לא שכיב משה שבקינן שמעתיה ועוד פני יהושע פני לבנה ולית לה לסיהרא מגרמה כלום והיינו רק בגימטריא מצפ"ץ נקבה תסובב את השם הגדול דעליה כתיב בהו בישראל והיית רק למעלה על שם אחותי רעיתי וכן חזק ואמץ בגימטריא רנ"ב אברי הנקבה החלושה שיש לה שני צירים ושתי דלתות וצריכה חזוק דכתיב כי חזק בריחי שעריך סוד הצניעות ואז ברך בניך בקרבך בארנוהו במאמר אם כל חי לפיכך אמרו זקנים שבדור אוי לאותה בושה ונתעצלו בהספדו כי היו עסוקים במצוה אחרת בחלוקת הארץ לגברים והגבלת תחומיה ומכל מקום הוה להו לאסוקי אדעתייהו כי בחלוקתה לשבטים השוה הכתוב נבואת יהושע לרבו בדבור ואמירה ודעהו וכבר זכרנו מזה בחלק רביעי פרק ו' יעויין שם: