עשרה מאמרות מאמר חקור דין ה א

<< עשרה מאמרות - מאמר חקור דין - חלק ה פרק א >>

יום ה' הגדול והנורא הוא יום הדין של זמן התחיה המשפט לאלהים הוא אם יוכל האדם להמנות עם הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו שכינה אשר המה בצדקתם יחליפו כח באותן השנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמו. והנה כל גדולי החכמים הסכימו בביאור הברייתא דשלש כתות ליום הדין השנויה בתוספות דסנהדרין פרק י"ג ובסדר עולם פרק ג' שכן משפטי ה' על עולם התחיה וחלוקי דיניה ששה באורם בגמרא פרק קמא דראש השנה ואלו הן:

ראשונה צדיקים גמורים לחיי עולם.
שנית בינונים דלא פושעים בגופן רב חסד מטה כלפי חסד.
שלישית בינונים ופושעין בגופן יורדין לפי שעה ומצפצפין שפירושו צפון או צועקים או מבצבצין ועולין למנוחתם.
רביעית רובא עונות ולאו פושעים בגופן, ויש מי שפירש עליהם הא דתנינן בבחירתא: משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש ואחר כך עולים למנוחתם. ואחרים פירשו להקל עליהם והשוו המדה לבינונים אשר המה פושעים בגופן לרובא עונות דלאו פושעים דכי הדדי נינהו ושאין זמנם קצוב אלא נידונין לפי שעה, פירוש לפי צורך המירוק ודינם לא יגיע בשום פנים לשנים עשר חדש ומכל מקום פניהם דומים לשולי קדרה תחת כויה מאשו של גיהנם, וקשה קצת להחמיר כל כך על הבינונים אף על פי שיהיו פושעים בגופן כיון שסוף סוף אין כף חובה מכרעת בהם במשקל אל דעות.
חמישית רובא עונות ופושעים בגופן שמשפטן בגיהנם שנים עשר חדש לדברי הכל ואחר כך גופן כלה ונשמתן נשרפת גיהנם פולטתן ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים כנבואת מלאכי, זהו דין התחיה שכיוצא בהם בדין המות אחר שנים עשר חדש גיהנם פולטתן ונמסרים לדומה וגם שם אין להם מנוחה אלא שהם עתידים אל המבחן שגלהו אליהו לאיוב.
ששית נותני חתית בארץ חיים ופורשים מדרכי צבור ומחטיאי הרבים גיהנם ננעלת בפניהן ונדונין בה לדורי דורות, ואלה בדין המות אחר דורי דורות שמיעוטם על רבעים אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. והוא טעם גיהנם כלה והם אינם כלים שאנו מפרשים אותו כפי מה שפירשו חכמים בפסוק חצי אכלה בם, מה התם חצי כלים והוא תכלית יסורין אף כאן גיהנם כלה והוא תכלית העונש שהחצים והגיהנם לא ישבותו כל ימי היותם מקצוף עליהם ומגעור בם. אמנם סוף סוף הם אינם כלים וגיהנם גופיה נקרא כן שהיא גימטריא של חינם, ופירוש שוחה עמוקה שיורדין לה על עסקי חנם, והנשמות שנטהרו מעלין אותן לשלוחי גן עדן ואומרים הנם הא אתלבנו. ועל הנשמות הנבדקות בלבד שאינן צריכות ליבון צווחין להון הנם קחו ולכו כמבואר בזוהר. ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב:

יד יהודה

יום ה' וכו' - אחר שביאר הרב עד הנה משפטי ה' אמת בשני עולמות העה"ז והעה"ב ראה לצאת ידי חובת ביאור דין שלישי שהוא עולם התחיה כאשר יעד תחלת המאמר, והנה אמר שיום ה' הגדול והנורא הנז' בסוף נבואת מלאכי: הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. הוא היום הדין בזמן תחית המתים ירא ה' וישפוט בין צדיק לרשע: ועטרותיהם וכו' - כדאיתא בפרק ב' דברכות: יחליפו כח וכו' בפרק חלק: תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן אינן חוזרין לעפרם שנאמר והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו וגו' מה קדוש לעולם קיים אף הם לעולם קיימים, ואם תאמר אותן אלף שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמות שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, צדיקים מה הם עושין, הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין על פני המים שנאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ. ושמא תאמר יש להם צער ת"ל וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים. וז"ל התוספות פ"ק דר"ה: ג' כתות ליום הדין כשיחיו המתים כדמוכח קרא, ואע"פ שכבר נידונו אחר מיתתן לג"ע או לגיהנם מפני הנפש עדיין יהיה דין אמר אם יזכה לחיי העה"ב שהוא קיים לעולם ויש שכבר קבלו דינם בגיהנם ומתוך כל שמא יזכו עכ"ל: והנה כל גדולי החכמים ומכללם התוספות הסכימו דהברייתא דג' כתות איירי מדין עולם התחיה - ולא כאותן מפרשים הסוברים דברייתא איירי מדין עולם הנשמות: פ"ק דר"ה - (דף ט"ו ע"ב) וז"ל תניא בית שמאי אומרים ג' כתות הן ליום הדין א' של צדקים גמורים וא' של בינוניים וא' של רשעים גמורים. של צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם שנאמר ורבים מישני עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם. בינוניים יורדי' לגיהנם ומצפצפין ועולי' שנאמר והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף. ועליהם אמרה חנה: ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. ובית הלל אומרים רב חסד מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד אהבתי כי ישמע ה' את קולי. ועליהם נאמרה כל הפרשה כולה דלותי ולי יהושיע, פושעי ישראל בגופן ופושעי או"ה בגופן יורדין לגיהנם ונדונין בה י"ב חדש, לאחר י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן ונעשים אפר תחת כפות רגלי הצדקים שנאמר ועסותן רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. אבל המינין והמסורות והאפיקורוסים ושכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתים ושפירשו מדרכי ציבור ושנתנו חתיתם בארץ החיים ושחטאו והחטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחבריו יורדי' לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעי' וגו' גיהנם כלה והם אינם כלים וכו'. אמר מר ועליהם אמרה חנה: ה' ממית ומחיה וגו'. א"ר יצחק בר אבין ופניהם דומין לשולי קדרה. אמר רבא ואינהו משפירי שפירי בני מחוזא ומקריין בני גיהנם. אמר מר בית הלל אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד והכתיב והבאתי את השלישית באש. התם עון דפושעי ישראל בגופן והאמרת לית להו תקנה, התם ברובא עונות הכא במחצה עונות ומחצה זכיות, והכי קאמר אי הוי במחצה עונות ואית ביה עון דפושעי ישראל בגופן לא סגיא דלאו והבאתי את השלישית באש. ואי לאו ורב חסד מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד אהבתי וכו'. פושעי ישראל בגופן מאי נינהו אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין פושעי או"ה בגופן אמר רב בעבירה. ושנתנו חתיתם בארץ החיים אמר רב חסדא זה פרנס המטיל אימה על הצבור שלא לשם שמים: שנית בינונים כו' - כבית הלל וכמוקי בגמ' במחצה עונות ולית בהו עון דפושעי ישראל בגופן וצ"ל דבית הלל ותנא קמא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי: שלישית בינונים ופושעים בגופן - כסתמא דברייתא בינונים יורדי' לגיהנם ומצפצפין ועולין, וכפי דמסקינן בגמרא אי הוי במחמה עונות ואית בהו עון דפושעי ישראל בגופן לא סגיא דלאו והבאתי את השלישית באש: לפי שעה - כן פירש רש"י: ומצפצפין צועקין מתוך יסורין שעה אחת ועולין: או נועקים - כדפירש רש"י: או הגירסה מבצבצין - שפירושו עולין: רביעית רובא עונות וכו' - והוא פשטא דברייתא של רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם, ופירש רש"י רשעים גמורים רובא עונות: ויש מי שפירש - דדינם של רשעים דלאו פושעים בגופן בגיהנם הוא י"ב חדש ואח"כ עולין למנוחתם, ועליהם תנינן בעדיות משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש. ומפרשים אחרים פירשו לא כן, אלא סוברים דרשעים ואינם פושעים בגופן הם בדינים כמו הבינוניים ופושעין בגופן דנידונין לפי שעה, והברייתא דמחלקת בין בינונים לרשעים וקתני של רשעים גמורים וכו' פירשו הם ברובא עונות ופושעים בגופן. ונראה דלדבריהם ס"ל ג"כ הא דתנן משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש מיירי ברובא עונות ופושעים בגופן, ובדין שאחר המות שלאחר י"ב חדש כלה דינם שבגיהנם ויש להם מנוחה קצת, ולזה מביא ראיה מפסוק והי' מדה חדש בחדשו יבוא כל בשר להשתחוות. דאלו בדין התחיה הא אמרינן אחר י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת והיאך יביא ראיה לסתור: פירוש לפי צורך המירוק - דאין ר"ל לפי שעה קלה כמו גבי בינונים שמצפצפין ועולין מיד, כי בזה אינן שוים להם דהתם עכ"פ בינונים נינהו וקשה להחמיר עליהם, משא"כ ברובא עונות דצריכים מירוק לפי רוב עונותיהם, מיהו שוים הם לבינונים לענין שלא יגיע דינם לי"ב חדש בשום פנים: ומכל מקום פניהם וכו' - דמימרת ר' יצחק בר אבין ופניהם דומין לשולי קדרה על הכת הזו נאמרה: מאשו של גיהנם - לפי שרשעים הללו דינם בגיהנם משך זמן הראוי לפי רוב עונותיהם: וקשה קצת להחמיר - כ"כ על הבינונים שיהיו פניהם דומין לשולי הקדירה דניהו דפושעים בגופן הם מ"מ עם חומרה זו אכתי בינונים נינהו דשיקול העונות והזכיות של אדם אינו לפי מנינם אלא לפי גודלם בדעתו של אל דעות כמ"ש לעיל ח"א פ"ח, ולפיכך ניהו דיורדים לגיהנם משום חומרה דבגופן ואינן במדת רב חסד כשאר בינונים, מ"מ כיון דסוף סוף בינונים הם אין הדעת נותנת שיהיו בגיהנם משך זמן כמו הרשעים דרובא עונות. ונראה דלפ"ז צ"ל דהא דנראה מסוגיית הגמ' דר' יצחק בר אבין דאמר ופניהם דומין וכו' קאי על הבינוני' היינו על הרשעים שדומין לבינונים: חמישית רובא עונות וכו' - כדקתני פושעי ישראל בגופן יורדי' לגיהנם ונדונין בה י"ב חדש וכו' ומוקי ליה בגמ' כי לית להו תקנה ברובא עונות: לדברי הכל - אף להסוברים דרשעים בלי עון דבגופן אינן נידונין י"ב חדש כנזכר מ"מ כאן מודו: כנבואת מלאכי - כמ"ש ועסותם רשעים כי יהי' אפר תחת כפות רגליכם כדאיתא בגמרא: שכיוצא בהם וכו' - נידונין הרשעי' הללו בגיהנם גם בדין שאחר המות י"ב חדש אלא שאח"כ גיהנם פולטתן ואין עולי' למנוחתן אלא נמסרין לדומה (שרו של גיהנם) ואין גופן כלה ולא נשמתן נשרפת דא"כ אין לחזור ולדון אותן ליום התחיה: עתידים ומוכנים להתגלגל עוד - ובזאת יבחנו וזהו סוד הגלגול: שגלה אליהו לאיוב - (איוב ל"ג) באמרו לו: הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר: ופורשים מדרכי ציבור - ובכלל זה המינים והמוסרים והאפיקורסים ושכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתים, ובגמרא חשיב להו והדבר מרבי שארי פורשין מדרכי צבור: לדורי דורות - גיהנם כלה והם אינם כלים ואל תקשה כיון שדינם להיות בגיהנם לדורי דורות מי הוציאם ממנו בדין שאחר המות לשיצטרכו לירד עוד לגיהנם בדין התחיה, כי אפשר שיתוקנו גם אלה בדין המות - ע"י גלגול לאחר שהיו בגיהנם ארבעה דורות, והיינו לשון דורי דורות שבא בגמרא שמיעוט דורי שנים דורות שנים והיינו ארבעה, וכיון שאחר ד' דורות עולי' מגיהנם לתקון חוזרי' לגיהנם לדין התחיה באם לא יתוקנו בדין המות: על רבעים - ד' דורות: בחכמה נעלמה - עם היותם בלתי מוכנים אל הגלגול כמו כת חמישית: שאנו מפרשי' אותו - לא כפשוטו ולחובת הפושעים כלומר שאין קץ לעונש שלהם ושיותר נוח ליחס קץ לגיהנם מלעונשם אבל פירושנו הוא לזכותם, והכוונה גיהנם שהוא העונש של הרשעי' כלה והרשעים אינם כלים בעונם אבל יש תקוה לאחריתם: כפי מה שפירש - ר"ח בר פפא פ"א דסוטה (דף ט') אני ה' לא שניתי, לא הכיתי לאומה ושניתי בה, ואתם בני יעקב לא כליתם דכתיב חצי אכלה בם, חצי כלין והם אינן כלין. ובתנחומא פ' נצבים מסיים: וכך אמרה כנסת ישראל דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ, משל למה הדבר דומה לגבור שהעמיד את הקורה והיה זורק בו את החצים חציו כלים והקורה עומדת, כך ישראל כל זמן שהיסורין באין עליהם היסורין כלים והם במקומם עומדים ואינן כלים: שהחצים והגיהנם - לא ישבותו מלעשות שליחותם כל ימי היותם באופן דליכא למימר שהעונש יכלה גם בעוד הם קיימים: וגיהנם גופיה - שמו מורה שכל היורדין לתוכו עולין ואף שאמרו במ' הזהב: חוץ מבא אל אשת איש וכו' מ"מ גם הם אינן כלי' אלא יתוקנו לעתיד שהרי נקרא כן ע"ש גי של הנם שיורדים לתוכו על עסקי חנם כדאיתא בעירובין, ופירושו על עסקי עריות ועוד שנית נקרא כן בשביל שאחר שנתלבנו הנשמות אומרים הממונים עליהם הנם דהא והא איתא בלשון גיהנם שמע מינה שגם היורדים לתוכו על עסקי חנם יתוקנו ואומרים עליהם הנם: כמבואר בזוהר פ' ויקהל - עמוד רי"א ע"ב וז"ל: ואמאי אקרי בן הנם, אלא אתר חד איהו בגיהנם דתמן אצטריפו נשמתין בצרופא לאתלבנא עד לא עאלין בגנתא דעדן, ואי זכאין אינון נשמתין כד אעלין לון בההוא אתר, תרין מלאכין זמינין בגנתא דעדן וקיימין לתרעא, וצווחין לגבי אינון ממנן דבההוא אתר דגיהנם בגין לקבלא ההוא נשמתא, ועד לא אתלבנת בנורא אינון ממנן צווחין לגבייהו ואמרי הנם, ולזמנין דהיא אתלבנת אינון ממנן נפקין עמה מההוא אתר וזמיני לה לגבי פתחא דגנתא דעדן דתמן אינון שלוחן ואמרי לן הנם, הא אינון נשמתין דהא אתלבנו, כדין אעלין לההיא נשמתא בגנתא דעדן וכו':

יואל משה

של זמן התחיה - א' מג' דינים הנזכרים בראש הספר: יחליפו כח כו' - ע"ש בגמרא פרק חלק דף צ"ב כשיחדש הקב"ה את עולמו צדיקים מה הם עושים, הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים שנאמר וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים: שכן משפטי ה' כו' - ר"ל כולם מסכימים דברייתא דג' כיתות איירי על עולם התחיה לעתיד לבא: שאין זמנם קצוב כו' - פירוש לי"ב חודש אלא נידונים לפי שעה: וקשה קצת כו' - פירוש אינו מן הראוי להחמיר על הבינונים כיון שהכפות שקולי' ואין החובות מכריעין במשקל הש"י שנקרא אל דעות ה': שכיוצא בדין המות - פירוש שכוונתו להשוות דין התחיה לדין המות כדאיתא בגמ' פ"ק דראש השנה: ואנשים שכיוצא באלו - פירוש רובא עונות ופשעים בגופן אחר י"ב חודש וכו': כנבואת מלאכי וכו' - שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו עפר תחת כפות רגליכם: עתידין על המבחן וכו' - פירוש מוכנים לתיקון על ידי הגלגול: שגילהו אליהו - חבירו של איוב לאיוב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, שהאדם מתגלגל ג' או ד' פעמים ואח"כ על ארבע לא אשיבנו: דורי דורות שמיעוטם וכו' - מיעוט דורי לשון שנים, דורות ג"כ שנים הרי ארבע וזהו על רביעית עיין לעיל ח"ג פרק ט"ו: שיבחנו גם המה כו' - פירוש שיתוקנו הם המה ע"י גלגול נשמתם מן החושב כו' ביארנוהו לעיל חלק שני פרק כ"ט בסופו ע"ש. שהחצים והגיהנם כו' - פירוש חצ"י גימטריא גיהנ"ם, והם אינם כלים שיתוקנו כולם בתיקון הכולל: קחו ולכו כמבואר כו' - מקומו בפרשת ויקהל עמוד רי"א ע"ב ע"ש באריכות. וזימנין לה פתחא דגן עדן דתמן אינון שלוחן ואמרין לון הנם וכו': דבר נצחי כו' - פירוש שקיים לעולם אלא במדת הטוב משא"כ יסורין וגיהנם כלים: