עשרה מאמרות מאמר חקור דין ד יב
כבר זכרנו שבחו של אדם הראשון מתוך גנותו כי בחטאו מת באותה שעה ממש לרצונו שלא להחטיא הצלם והדמות שהיה בו והצדיק המיתה על עצמו כטעם ולבי חלל בקרבי והיו כל ימיו בתשובה גמורה ראוי אם כן שמעשהו יהיה לנו למופת לפיכך אמר המשורר אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו זה שמחוזאי מיוחד שבשני השרים שנפלו ממקום קדושתם ואמרו עליו באגדה ששני בניו ספרו לו שחלמו חרבנו של עולם ומטטרון גם כן שלח והודיעו גזרת המבול ועמד בבכי והיה מצטער על העולם ובזכות זה נפתחו לו שערי תשובה ותלה עצמו בין שמים לארץ רגליו בשמים וראשו בארץ וגם זו דוגמא מעולה לעבד ישאף צל. ועל ההתמדה אמרו שעודנו תלוי ועומד בתשובה לפני הקב"ה ובפרק ט' דמסכת נדה אמר מר סיחון ועוג אחים הוו בני אחיה בר שמחזאי ופשיטא להו התם דעוג הוא הפליט שפלט מן המבול והתוספות למדו בהקש לסיחון שגם הוא היה באותה הצלה צא ולמד שכר המתאבלים על הצבור שהם ובניהם רואים בנחמת הציבור. ואולם בהשתלם אצלנו תנאי התשובה נקוה אל היעוד שרמז אליו אסף באמרו קומה אלהים שפטה הארץ על דרך תזכה בשפטך ובארנוהו כי אתה תנחל בכל הגוים אילו אמר את כל היה במשמע שהמה יאבדו ונחלתם לעולם תהיה עכשיו שאמר בכל הגוים פירושו שגם המה יקבלו עול מלכותו ויהיו בצדקתם מכון לשבתו כמו שבארנו בפרק הקודם והגבול שאליו צופה היעוד הגדול הזה הוא עד יעבור עמך ה' את הירדן ליכנס לארץ ישראל עד יעבור שנית משם לגן עדן שהוא התכלית המקווה לבאי הארץ באותה שעה וכן עם זו קנית בגימטריא לראשי תיבות לחוד והשאר לחוד הוא גן עדן סתום שאז יהיה פתוח עם הסרת המונע. או יהיה עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה לבעלי הצלם שהם צדיקים גמורים עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שנייה לבעלי תשובה משלימי הדמות ואחר כך תביאמו ותטעמו לכל הגוים בהר נחלתך כאמור וכן מצינו ביאה ראשונה ושניה מפורשת בפנים שונים כי אונקלוס תרגם אותן על מעברות ארנון והירדן ובמסכת ברכות פרשום על באי הארץ בימי יהושע ובימי עזרא ומה שבארנוהו גם הוא מן הסוד אף אנו ליה עינינו עד שיחננו במעברות נהר סמבטיון לאסוף נדחי ישראל ומעברות הים כל היכא דאיתינהו לקבץ נפוצות יהודה. וישעיהו אחר שהכריז על התשובה בפרשת דרשו ה' בהמצאו והבטיח לבני הנכר הנלוים על ה' והביאותים אל הר קדשי חתם המאמר בשם שולחו נאם ה' אלהים מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו עד כאן פקודת שלום על האדמה ואחר כך הכריז על צבא המרום במרום כל חיתו שדי אתיו לאכול כל חיתו ביער כטעם מהאוכל יצא מאכל מצאנוהו בשד"י יע"ר שהם בגימטריא מטטרון סנדלפון כי רוח החיה באופנים ובי"ת ביער כבי"ת בכל הגוים: