עשרה מאמרות מאמר הנפש ז ג

<< עשרה מאמרות - מאמר הנפש - חלק ז פרק ג >>

אף אברהם סבא חסידא קדישא קדמאה לגיורין, ליכא למימר ביה הכי אלא בידו טובו בעצם וראשונה, ולא תלו לו בזכות אחרים וזה מטעמים אחרים שנתעורר לכך מעצמו, והוא בן שלש שנים בלי סיוע אדם בעולם, שני שהיה לפני מתן תורה כי אז נתחדשה הלכה להבדיל בין עמוסים מני בטן ובין החוסים בצל כנפיו, מטעם ראה ויתר. שלישי בשביל מה שאמרו עליו שכל ימי היותו בעולם לא הוצרך החסד העליון לעשות מלאכתו, רביעי שנאמרה בו בחירה, חמישי שנמצא לבבו נאמן אף הרע שבו, שכן מדתו גורמת בקדימתה לשאר ספירות הבנין, ועדיין לא נגלה הפחד דאסבר אפין לרע, דין היא אשר הגבורה שבחסד תהי' נכללת בטוב, לפיכך בחר בה אברהם ומסר נפשו עליה, וליכא מידי דלא רמיז באורייתא דכתיב ולוט, דא יצה"ר כמבואר במדרש הנעלם, עמו הנגבה נוטה לימין, ובהפרדו אמר אם השמאל ואימינה אותיות אמ"ן יה"ו. וידוע כי שבע הוא ה' אלקים במילוי יודי"ן, אמר אפילו שתבחר הימין אני אעלה לימין ימינך עד שתשאר אתה לשמאלי, לפיכך ואשמאילה הוא הפעיל הגמור, לא כן ואימינ"ה בחסרון היו"ד בין מ"ם לנו"ן, והנה חמשה דברים אלה כולם נרמזו בתוספות ה' של אברהם, אף הוא נכפלה ונעשית מלאה בה' אחרות בעשר נסיונות, או יהיה מלאה יו"ד, כי כל הנסיונות תוספות שלימות הן על כל מה שזכרנו, ובמילוי אל"ף הרמ"ז לנסיון המיוחד השקול ככולם והוא מעשה העקידה, וכתיב ואנכי נטעתיך שורק. פירשו בו ניקוד שר"ק דוקא, שניתן לידרש בלא וא"ו דהיינו קבוץ שפתים, אעפ"י שכתוב לפנינו בשור"ק בוא"ו, וכיוצא בו כלות משה שבפירוש אתמר בזוהר פעמים רבות שצריך לכתוב אותו מלא בוא"ו, ולדרשא בעלמא אמרינן כל"ת כתיב, והכא נמי יפורש בניקוד הקיבוץ שהם שלש נקודות זו על זו, אברהם במלכות גר צדק ודאי. יצחק בסוד קץ חי עלמין, יעקב בתפארת דאינון כולה זרע אמת, שבכל אחד יפה כח הבן מכח האב, והנה רוח הקודש שואלת ואיך נהפכת לי שיהיה אברהם למעלה מכולם בחסד ויצחק תחתיו בגבורה ויעקב בתרא בתפארת שהוא מקומו הראשון, ומשיב לעצמו סורי הגפן נכריה, כיון שנולד מאברהם צמח צדיק וממנו בחיר שבאבות ומטתו שלימה, הן מעתה כל בן יכבד אב וטופלו לפניו או לימינו, אז סרו אברהם ויצחק מהתחיל בגנות, ולא להתייחס עוד אחרי תרח ונחור, והוא טעם שינוי השם לאברהם, עד כאן דברנו בנפש הגר.