עשרה מאמרות מאמר הנפש א ז

<< עשרה מאמרות - מאמר הנפש - חלק א פרק ז >>

בזוהר פ' אמור דף ק"ד אמרו כי הצלם שאנו בביאורו היא שלישי לרוח, אמנם ידענו כי הרוח מאיקונין שניה הוא ראשון לאפשרות ההשגה באויר המורגש נגד בני אדם בגן עדן הארץ, וסימנך שלשה אנשים דאלוני ממרא שנגלו לאברהם בביתו, ומקצתם נראה בסדום מהיכרח שלימותם, כי כולם מעולם היצירה הם, (ושם חנוך מט"ט שהי' איש ונהפך ללפיד אש, כמד"א משרתיו אש לוהט. והלבוש הנכבד לההיא זוהרא עילאה שנסתלק לאדם בשעת החטא בסוד נשמתו נשאר בבריאה, והיא טעם נער הייתי גם זקנתי, וסנדלפו"ן בעשי' כמוהו, בסוד אליהו ז"ל, ושניהם בשעת הרצון מכריחים העולמות התחתונים כולם עם השרף שבבריאה, מן הקצה אל הקצה, והיא סוד הכרובים בקודש הקדשים, ואף אכתרי"אל מבין שני הכרובים לא נראה לרבי ישמעאל, אלא כשהוא עומד בין הבדים, שכל בית הפנימי מכוון אל מקום העדן שבמקדש, והיא שער השמים, יתר עליו מקום הארון ממש אינו מן המדה, כי הלוחות ושלשה ארונות הם סוד אבי"ע, על אבן שתיה מרכז לכולם), והנה דיוקן הנפש היא שני לרוח כאשר העולם הזה מחוץ לגן, והצלם שלישי על ראש המטה, וזהו פירוש אמרם שלישי לרוח, ע"כ. סיפא דמילתא בביאור המערכה שלישית אשר ידענו, לא נשאר לנו לבאר מעתה במדריגות הנפש דרך כלל זולתי מערכה רביעית המתחדשת בעולם בשעה שהמלאך הממונה על הריון משרה אותו הצלם הכולל על הטיפה הזרעית להתלבש בה כראוי, והוא מצטיירת תחלה בשני כחות הנפש חיונית שנזכרו בזוהר פ' שלח לך אנשים, ונקרא בשם הבלא דגרמי ועצבונא דבשרא, יבוא ביאורם לפנינו, ואנחנו נתאר נפש הלזו וכחותיה בשם איקונין רביעית שהצלם מתלבש בהם, והשכל הפועל מושל עליהם הוא המלאך שזכרנו, וכל השכלים שמם משתנה לפי פעולתם, וכשם שנייחס כל הפעולות האלקיות לשכינה הנרמזת בה"א אחרונה שבשם, על ידי התלבשה בעולמות שתחתיה, איש איש ממלאכתו אשר המה עושים לקיים ומלכותו בכל משלה, ככה נייחס כל דברת בני אדם אל נפש העליונה, דאיהו מסטרה ושולטת על איקונין שניה שלישית רביעית, ומלבשת בהם פעמים בהארת פנים ופעמים בהסתר פנים, וכשם שהגרעון בהעולמות לא יחסר ח"ו בשכינה, דכתיב בה אני ה' לא שניתי. ככה החסרון בשלשת האיקונין תחתונים שזכרנו, אם מעט ואם הרבה לא יחטיא בנפש מעלמא דיחודא, וזהו מפתח גדול אל המשכילים, להתבונן דברי חכמים וחדותם שכולם אמת צדקו יחדיו.