עשרה מאמרות מאמר הנפש א ה

<< עשרה מאמרות - מאמר הנפש - חלק א פרק ה >>

ועוד בה שלישיה, כי בהתפשט שני רוחין הללו ממקום חצובתן תחלה מפנימיות עולם היצירה והעשי', מאז נתהווה להם דיוקן חדש שהוא יקרא צלם, וכאן נופל בדקדוק ראשית גוים עמלק, אחרי שהיוצר יחד לבם ראה ויתר, ולא עוד אלא שהוא מאחוריים של שני עולמות הללו לא זולת, והיא סוד לבלתי לכת אחרי הבחורים, שנים כרובים שזכרנו אחריהם דוקא, אם דל בעשיי' ואם עשיר ביצירה, וכתיב כי צל ימינו עלי ארץ, וההבדל בזה כי אמנם המובחר מן הלבושין הלז המיוחד אל הנשמה, מבתולות אחריה רעותיה מובאות לה, ההיא יקרא צלם בעצם וראשונה, ועם המלה גימטריא קס"א מילוי שם אהי"ה, וההי"ן שלו ביודי"ן, והוא חותם הנשמה באמת, והשם פשוט בגימטריא א"ך צירוף שניהם יעקב, וסימנך א"ך בצלם יתהלך איש. כמה דאת אמר ויעקב איש תם. וחלקי הלבוש המיוחדים לרוח ונפש כל אחד מהם נקרא צל, והכל בסודו וטעמו, כי הצד"י רמז למלוא קומתו של כל אחד מהן הנכלל בתשע מדות והעשיריה יש בה כלל ופרט, פירוש עטרה בראש צדיק היא הפרט, אך היותה קומה שלימה בפני עצמה היא הכלל, ואין כאן מקום להאריך. והלמ"ד רמז לכח מתפשט מלמעלה להוסיף להם עוז ותעצומות, אמנם יתירה על כולם המדריגה הראשונה המכוונת לבריאה שהיא לבדה צלם, כי הצד"י רמז לקומת עצמה, והלמ"ד להמשיך השפע היורד מלמעלה בה, והמ"ם רמז למקור עליון שממנו מהות השפע בסוד שי"ן של ד' ראשין וש' של ג' ראשין, יעויין מאמר יונת אלם ח"ד כי שם נתבארו החלוקים האלה שיעור מספיק, ואי אפשר לרדת לעומקם למי שלא התבונן בהן במקומן הדק היטב היטב הדק, וניחא נמי לדרוש אותיות חלקים ממטה למעלה, כי התחתון יתואר בצד"י שהוא ג' למדין לגדפיה, וגם כפי התחלק פרטי התפשטותו במה שלמטה ממנו כמו שיבוא, והאמצעי בלמד דיו שישפיע לרעהו הסמוך לו לכח אמיץ, הנה יתר עליו העליון שהארבע פני המרכבה חתומים בו, והנה שלשתן חתומים בשם אהי"ה בג' מלואיו, העליון ביודי"ן, אמצעי באלפי"ן, תחתון בההי"ן, שהם גם יחד בגימטריא חותם, ומסולקים בליל החותם שלמחרתו הושענא רבא למי שנגמר דינו, וחוזרים עד ל' יום לפני המות, כי אז מסתלק הצלם לבדו ואינו חוזר בקביעות, ויתר המדריגות התחתונות לא זזו ממקומן עד שיפוח היום במיתה ממש, ונסו הצללים לא קודם לכן, ואלה השנים הם המתוארים לאדם בשם בבואהראשונה ושניה שזכרו חכמים בפרק בתרא דיבמות, והם נראים וידועים לזכי הראות בלבד, ואנחנו נתאר כלל התמונה הזאת בשם איקונין שלישית אשר יאמר צלם תחתון כדלקמן, ולו הכין החסד העליון הרבה תקוני יקר להתלבש בהם בעוה"ז ולקיים ומלכותו בכל משלה, וכנגדן ג"כ במערכה הקודמת (הוא צלם וצללים, צלם לאפי רברבי, וצללים לאפי זוטרי), בסוד פיוס הירח (כי הנפש בסוד הירח) שהרבה צבאיה להפיס דעתה, אלמא גם בזו יארע לפעמים סוד המחלצות, כמו שביארנו באיקונין שניה ולא יסבו שתיהן יחד בחיוב, כי אפשר המצאו בשניה ולא בשלישית, אך ההפך מזה לא שמענו במי שזוכה לשתיהן אלא בסוד עיבור, הן כל אלה יפעל אֵל באהבת חסד, פעמים שהם שלש עם היצירה הראשונה שהיתה בדין, והיא הנרצה באומרו עם גבר, הצד השוה לחלקי איקונין שלישית הלזו, כי הוא בסוד הדינין ומה שלמעלה הימנה בסוד החסד, ובזאת השלישית דוקא תלוי תיקון האדם בכשרון מעשיו, כדי שיחולו עליו יתר ההשפעות מן איקונין ראשונה ושניה, הכל כפי מעשיו וזכותו, כי אלקים שופט עם המצוייר בהם, על כל המעשה שם, ולא נברא הצלם הזה בעצם וראשונה רק להיות שומר הקדושה שבתוכו, שלא יהנו מהם החיצונים דהא דינין מתערין מאתר עילאה, נחלה בלי מצרים, ולפיכך כחן יפה למוסיפין כח וגבורה של מעלה לדחות כל מאי דלית ביה צריך להרחיקו מעל גבול ישראל.