עשרה מאמרות מאמר המידות ג
המדה השלישית:
בנין אב מכתוב אחד ובנין אב משני כתובים, והרמז בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין, כטעם בתשרי נברא העולם. וכבר זכרנו מזה בריש מאמר חקור דין פרק ג'. והיה יום אחד דמעשה בראשית כ"ה באלול כנודע, והיה לילו בכלל התהו כמבואר בכתוב, ויום ששי היה ראש השנה. והנה הפחותה שבשנים היא שנ"ג ימים, סימנם אם הבנים שמח"ה. נמצאו שמ"ט ימים עלו בתהו, מ"ט יום לכל אחד ממלכין קדמאין דמיתו בריש ספרא דצניעותא, ואלה השמ"ט יום הם שמטת התהו שקדמה לעולם. או אמור שהשנה היא שנ"ד ימים, כי יום ראשון דמעשה בראשית זיל הכא קא מדחי ליה שהן שמ"ט יום בלעדיו, זיל הכא קא מדחי ליה שאין לילו עמו במלאכתו, ויש בזה קצת דוגמא לשנת החמשים של יובל שהיא עולה לכאן ולכאן. שנמצאו ארבעה ימים שלמים ולילותיהם עמהם, לחיי המלך השמיני שיצא מכלל התהו ולכלל תקון לא בא אלא בימיו אתבטלת ארעא. והאריך כל הימים הללו על ממלכתו ונטל שכרו כפועל בטל לפני מלוך מלך לבני ישראל, זה אדם הראשון שהוא דוד והוא משיח, ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים במדת הדין, הקדים ושתף מדת רחמים, כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות, לפיכך מונין לתקופה מניסן שקדם לתשרי כשם שמונין ללבנה מבהר"ד מולד של תהו, והוא טעם בניסן נברא העולם שהיא בריאה לסדר זמנים, וכל דברי חכמים קיימים אף על פי שמקצת מפרשים לא אמרו כן, והבן כי מולד של תהו הוא ההעדר שקדם להויה באותה הנהגת הדין, וקדימת התקופה מניסן הוא ההעדר הקודם להנהגת החסד, וקרבת ההעדר משלמת ההויה כנודע בחכמת הטבע והמורגש מופת ראיה אל המושכל, ואולם צרוף בראשית שהוא אחד בתשרי בין למר ובין למר אתיא כי הא דתנינן שטרי חוב המאוחרין כשרים, כי בא הרמז על בריאת האדם שאז הושלם התכלית למעשה שמים וארץ, ומטא זמן חיובייהו של כל היצורים כלם לשמור את תפקידם לא יסורו ממנו. ואף על גב דתנאי דרשי קראי כפשטן בפרק קמא דראש השנה, ונשמע מנה דר' יהושע נברא דוקא קאמר, שתי תשובות בדבר, חדא תרי תנאי נינהו אליביה כדאיתא התם, חד קתני סתמא בניסן נברא העולם, והיינו כדאמרן. ואידך הוא דקא דריש קראי. ואם תימצי לומר חד תנא הוא ור' יהושע גופיה דריש קראי, אף אנו נאמר דלאסבורה למלתיה הוא דעבד, ומשום הכי אין משיבין על הדרש כמו שזכרנו במאמר אם כל חי. ודעדיפא מנה פירש רב ייבא סבא בזוהר פרשת משפטים, דאיכא קרא באורייתא מסבר למלתיה להעלים סודו, דכתיב ואתם ידעתם את נפש הגר. ומלה הדרה לנרתקה כאמרו כי גרים הייתם בארץ מצרים יעויין שם, וגם בדברי הימים כתיב באמציה שלא המית בני המכים את יואש מלך יהודה אביו, ככתוב לא יומתו אבות על בנים. אף על פי שאין הפסוק שבתורה מתפרש כך, ולפסולי עדות הוא דאתא, אלמא לאסבורה למלתיה נקטיה ואייתי ראיה מניה. ויש פרפרת נאה במלת תשר"י שהיא בגימטריא שתי פעמים תנ"ה הודך על השמים. ותנ"ה גופה הוא מספר שלשה מלואים פשוטים של שם אהי"ה ולשלשה מורכבים גם כן וישנה פעם שלישית בשלשה מצורפים בשווי גמור. על הראשונים נאמר אשר ברא אלהים, ועל האחרונים נאמר לעשות. והנה ניסן הוא בגימטריא תת"כ במספר אותיות גדולות של מנצפך. והוא מנין השנים של השראת שכינה במשכן ובשילה ובית עולמים בראשונות שמנו להם ליציאת מצרים, אבל בבית שני לא היה שם כבוד שכינה והיו מונים למלכי הארצות, וימי גלגל ונוב וגבעון נמי אינם מן המנין לפי שבגלגל לא היה הארון תמיד אצל המזבח אלא כל שבע שכבשו היה יוצא יצא ושוב להלחם עם מלכי כנען, וכיון דאידחי אידחי ואחרי שחרב משכן שילה נשתהה הארון כ' שנה בקרית יערים וג' חדשים בית עובד אדום, ומ"ג שנה בציון ששם יסד דוד הודו לה' קראו בשמו דדברי הימים לאמרו לפני הארון, חציו הראשון הבא בספר תהלים היו אומרים אותו שחרית, וחציו האחרון שרובו מלוקט מתוך י"א מזמורים המיוחסים למשה, היו אומרים אותם במנחה. הרי אלה ס"ג שנה, שלשה עשר מהן היה אהל מועד והמזבחות בנוב בבמה, וחמשים בגבעון על כן הותרו הבמות עד שנכנס הארון לנוחו בבית עולמים אצל מזבח ה' ונאסרו הבמות לעולם, והנה כשנצרף ל"ט שנה למשכן במדבר ושס"ט לשילה ות"י לבית אשר בנה שלמה, תחסרנה שתי שנים מן המנין אשר אמרנו, והן שתי שנים שחסרו לנו ממנין ונושנתם בארץ, על שם וישקד ה'. הכל לטובתנו כדברי חכמים. ודע כי בכלל הנ' שנה שהיה אהל מועד בגבעון נכנסו ז' שנים של בנין הבית, שהרי כשתסיר ל"ט שנה של מדבר ממנין תתי"ח נשארו תשע"ט, הוסף עליהם ע"ז שנה לגלגל נוב וגבעון הרי אלה תתנ"ו, ובשנת תת"נ לביאת הארץ נחרב הבית, ויום אחד בשנה חשוב שנה, הרי שבע שנים של בנין נמנו לגבעון ולבית עולמים, ולא היתה עבודה במקדש ראשון אלא ת"ג שנים בלבד, והיינו דקאמר נביא ג"ת דרך ה'. וכנשצטרף ל"ט שנה של מדבר י"ד של גלגל שס"ט שבשילה י"ג של נוב תנ"ג לגבעון ובית עולמים ות"כ לבית שני, הרי אלף וש"ח שנה לכל משכנות יעקב, וכבר היו ראוים להיות אלף ש"י. והרמז ויעקב אי"ש תם יושב אהלים. אלא שחסרו שתי שנים לטובתנו כדלעיל, וכן המשכ"ן משכ"ן העדו"ת בגימטריא אל"ף ש"י. וכתיב אלה פקודי מלשון מנין שנות מספר יאתיו אלא שיחסרון שנים מעוט רבים, מלשון יפקד מקום דוד. על כן בא חסרון וא"ו במלת העדות ויושלמו אלף ש"ח עם שלש מלות והכולל, ואיזה מקום מנוחתו של המשכן משכן העדות במדב"ר גלג"ל שיל"ה נו"ב גבעון ציו"ן עי"ר דוי"ד שהם בגימטריא מספר השנים אשר אמרנו, ובלבד שתהיה מלה דויד מלאה ביו"ד, וכל אותו הזמן לא זכינו למקדש אלא בשביל קבלת עול מלכות שמים בכל יום פעמים, שכן פסוק שמע ישראל עולה בגימטריא אלף קי"ח, ועוד שני הפסוקים יחד שמע וברוך בחושבן זעיר דחנוך דברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, הוא קלוסו כמו שזכרנו במאמר אם כל חי בחלק השלישי סימן כ"ב. הם בגימטריא ק"ץ, הרי אלף ש"ח בדקדוק גמור, והן גם כן בגימטריא לה' משכנות לאביר יעקב. בתוספות חושבן זעיר למלת יעקב, ודי בזה: