עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ג לב

<< עשרה מאמרות - מאמר אם כל חי - חלק ג פרק לב >>

וכשם שיצחק אבינו סבר וקבל בלב שלם להעקד ביום הכפורים בשעת המנחה על ידי אברהם, כך בשמחה רבה נעקדה מדת הדין של מעלה לרצונה על ידי החסד, והועלתה לרצון קמי עתיק יומין על המזבח הפנימי הידוע, כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו. ולפי שקדמה עקדת יצחק בארץ לכל יתר התיקונים שנעשו דוגמתם בשמים, לכך הקדים הכתוב ארץ לשמים כשהזכיר שם מלא תחלה כמו שבארנו, וכל ברואי מעלה ומטה נתעסקו אהדדי בעקידת כל בעלי הדין באותה שעה, כמו שדרשו חכמים בפסוק כי עד סירים סבוכים. בריש נבואת נחום, שכן מאדים נעקד לפני צדק, ומיכאל כהן גדול של מעלה עקדו לגבריאל, ואריה שבמרכבה עקד את השור והעלום על גבי המזבח החיצון אשר בהיכלות, כי שם צוה ה' את הברכה לאישי ישראל, אנשיהם ממש, בשעה שתפלתם בפיהם ירצו סלה, כטעם ואשפוך את נפשי לפני ה', שיקובלו ברצון הם ותפלותיהם על ב' המזבחות בכל מקום שיש דוגמתן: