עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ג כח
עוד ביצחק יקרא לך זרע. הוא בגימטריא רד"ו של שעבוד מצרים, וסימנך אהיה שלחני. כי עשר פעמים אהיה עולה רד"ו, ועל משה רבינו ע"ה נאמר, אשרי אדם מפחד תמיד. ובדברי תורה אתמר, כי על ההפך משלמים וכן רבים שמנו וטעו גבי שבעים שנה של פקידת בבל, ומבני אפרים שדחקו ונכשלו בפקידת מצרים, הוא היה מפחד שמא גאולת מצרים תלויה בעשר הויות, כטעם כי סר לראות. עד שמסר לו הקב"ה סימן בתוך סימן, פקו"ד דהיינו ק"ץ, יפקוד ויחסיר אלהים ממנין ארבע מאות, הרי נשארו רד"ו כדאמרן, הסר מהם צ"ג שנים הראשונות שהיה לוי קיים, שהרי יוסף בן שלשים ותשע היה כשירדו אבותינו מצרימה, ולוי גדול הימנו חמש שנים הרי מ"ד, ושנותיו היו קל"ז הרי לוי חי במצרים צ"ג שנה, והוא האריך ימים מכל אחיו, וכל ימיו לא התחיל השעבוד, וצ"ג שנים בגימטריא ידו"ד בהיכ"ל קדשו. שהיה אדו"ן יחי"ד מג"ן בעדם כל זמן שאחד מן השבטים קיים, וכל שכן לוי שהיה מארי אולפן כנודע, נשארו קי"ז שנה סימנין אלו"ף נעורי אתה. ל"א מהם היה השעבוד בפה רך ממדת החסד בגימטריא א"ל, ופ"ו שנים בגימטריא אלהים משנולדה מרים היה בפרך ובמרירות מתוקף הדין, להוציא יקר מזולל, סוד הנפש לבית יעקב ממצרים של מעלה ושל מטה מכור הברזל כאמור. ויונתן בן עוזיאל בריש פרשת וישב אמר שמכירת יוסף היתה תחלת גלות מצרים, אלמא כשנוסף כ"ב שנה שפירש יוסף מאביו על רד"ו שנה יעלו כלם רל"ב, מונה השואת הדעת לארבעה מלואים הידועים לשם בן ד' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן מספרם יחד רל"ב, כמנין ברוך כבוד ה' ממקומ"ו. שכלם הסכימו בגלות מצרים כשם שארבעתם נועדו עם התור"ה בגימטריא ארבעה מלואים שכנגדם לשם אהיה ב' קס"א וקנ"א קמ"ג עם ארבעה זוגות למנין ונושנת"ם לגלות בבל, והנה יצחק מחשב ימי שנותינו שאנו טרודים בהם, קצתם בשינה קצתם בצרכי גבוה כגון תורה ותפלה, וקצתם בקיום החיים האנושיים, ועל מיעוט הזמן שעברו בו במקרה מעשים אשר לא יעשו, הוא מליץ בעדנו שזכותו תכפר מחצה ומחצה מבקש שתהא מדת רחמים סובלת וממלטת, ואין ספק שהיא המתעוררת אצל האבות ואומרת לכל אחד מהם בניך חטאו כדי שיבקשו עליהם רחמים, ואליה אמר יצחק טול את פלגא ואנא פלגא, ואי לא הא פשטית צוארי על גבי המזבח כדאיתא במסכת שבת פרק רבי עקיבא: