עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב לב
אך דעו נא וראו מפלאי תמים דעים כי היום הרת עולם שבו יביא במשפט כל יצורי עולם נתיחד לפקידתה של שרה, מסגולת הולד העתיד לצאת ממנה שהוא שליט על מדת הדין של מעלה שבה נברא העולם, ועם בשורת אשר יצא ממעיך הוא יירשך. נגזר עלינו גלות לתכלית המרוק כנודע. וכה משפטה של רחל שעל ידי בניה נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים, ועל ידי שמואל הרמתי נטלו בני עלי אפופסין שלהם, ובמשפט העמיד ארץ מכל אשר לפניו. והוא היה להם לישראל מהעדא מלכין ומהקם מלכין והרבה להצדיק דין שמים על שאול וביתו שבאחת לא עלתה לו. וכבר היה שמואל שקול בעיני דוד כמשה ואהרן שהם היו נושאי דגל הרחמים והחסד יו"ד וא"ו שבשם, ושמואל נושא דגל הדין[1]. ועוד שהיה רבו מובהק ומדותיהם דומות ומתאימות בשתי ההי"ן שבשם, אבל רבקה על טוב בלבד יזכר שמה שילדה את יעקב והוא ממדת הרחמים כנודע, ואין לו יחס עם מדת היום כלל. על כן חותמין בזכרונות: "ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור". ואין מזכירין זרע יעקב. ובזהר אמרו שהשונמית גם היא נפקדה בראש השנה ובנה היה חבקוק, ולפי שלא נפקדה אלא על ידי מעשה שכבדה את אלישע ביותר והיא לא היתה עקרה אלא גדולה במעשיה וגדולה ביצירה הראשונה, כאשר חכמים יגידו ועכשיו אישה זקן לא הוזכרה בגמרא בהדי הנך:
- ^ פי' יד יהודה: וכבר מוכח שהיה שמואל מצד הדין להיותו שקול כמשה ואהרן, כמש"ה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ (תהלים צט, ו). והיינו מצד האותיות שבשם על פי הידוע שהקוי' הם ג': קו הרחמים, קו החסד, וקו הדין, שרשיהם אותיות יה"ו: י' לרחמים ,ה' לדין, ו' לחסד, ונמצאו משה שמדתו רחמים, ואהרן שמדתו החסד כמבואר בזוהר בראשית הם כנגד י"ו שבשם, ושמואל שמדתו דין ה' ראשונה - בינה דמתמן דינין מתערין, ודוד שמדתו ה' אחרונה - מלכות, הן כנגד שתי ההי"ן שבשם, ולכך הי' שמואל שקול בעיני דוד כנגד משה ואהרן.