עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב כט
ומהמשך הספור הזה למדנו גנות הגאוה ויקר תפארת הענוה שהיא רצויה לאבינו שבשמים, ואין שכינה שורה על בעלי גאוה, והרמז בשם בן ע"ב תיבות שאין בו גימ"ל, וסימן לשעור קומה הנזכר בשיר השירים דר עלי שח שהן שבעה פסוקים, תחלתן דודי צח ואדום. והכוונה מבוארת כי שח עינים כאבות העולם הוא המרכבה דירה נאה אל המתואר בקומה, וכן כתיב כל גיא ינשא. וכתיב ואת ענוים לכסא. וכל שכן בהיותו יושב ודן את עולמו כהיום הזה, אשרי המשפיל וממעט עצמו לפניו תמיד בלב שלם, כאמרם ז"ל (ראש השנה יז:) על פסוק נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו (מיכה ז, יח). למי שעושה עצמו כשיריים: