עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א כו
וידוע ממאמר קרבני לחמי לאשי. שסוד הקרבנות הוא פיוס פמליא של מעלה ושל מטה שיהנו כלם משלחנו של מלך, ואפילו העולה שהיא כליל לאישים יש ממנה העור לכהנים, ושעיר החטאת ממנו למזבח דמו ואמוריו והבשר והעור לכהנים. ומזה למדנו פשט אמתי מתוק לנפש וברור כשמש בפסוק האמור לעלי ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי שאמרו המפרשים הלמ"ד נוספת ואין הדבר כן אלא היא כלמ"ד לאישי אף כאן לעמי יכלול כל הנהנים מן הקרבן האישים לחלקם והכהנים לחלקם שהוא שירי הקרבן לא הראשית ופשוט הוא. או יאמר לעמי לעיני עמי שבראותם היות יפה כח הכהנים מכח המזבח יאמרו שלחן ה' נבזה הוא. או יאמר מראשית כל מנחת ישראל הבא לצורך עמי הם הנשמות העתידות להבראות שעם המלך במלאכתו ישבו שם והם עמו ונחלתו והדברים מגיעים למנחת יולדת שהיו משהין את קניהן וממעטים את הדמות כדברי רבותינו: