עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א ב
ומזה יצא לנו למוד נפלא בהאי דמשתבחי ביה רבנן ביחזקאל (בראשית רבה יט יא)[1] בשעה שנשאל מאתו יתברך הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה. והשיב במוסר השכל ה' אלהים אַתָּה יָדָעְתָּ (יחזקאל לז ג). ולכאורה נראה שנשמט ולא פירש מה יש את נפשו לדון אליהם, ומאי רבותיה לתלות הכרעתו בדעת המקום. אלא כך אמר יחזקאל רבונו של עולם יודע אני בשתוף מדותיך שאתה אדון יחיד מושל על כל ההפכים ומנהיג בהם את עולמך, כטעם עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו (איוב כה ב). לפיכך אם במדת הדין אתה שואלני אתה ידעת ויסרת אותם, מן וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת (שופטים ח טז). שהודיע סורחנם על ידי הפורענות ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולאלה היום הודעת השגחתך וידיעתך בפרטי מעשיהם הן אתה מחצת מי ירפא להם, ואם במדת רחמים אתה שואלני אתה רחמת מן העולם ועד העולם ורחמיך על כל מעשיך, מן וַיֵּדַע אלהים (שמות ב כה). שאין השגחתו וידיעתו לעולם אלא לתכלית הטובה. אם כן ודאי בשתוף שני שמות אלה אתה ידעת, מן וְהָאָדָם יָדַע (בראשית ד א). פירוש יחדת מדותיך לדון ברחמים, לפיכך מִמְתִים מיָדְךָ ה' אף על פי שהם עכשיו מתים מחלד חֶלְקָם בַּחַיִּים לעתיד (תהלים יז יד). והנה כאן בפקידה נאמר וַה', ובצאתו לפועל נאמר וַיַּעַשׂ ה'. כי אין צורך להזכיר בו מעשה בית דין, לקיים מה שנאמר צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו (תהלים קמה יז). כי הפקידה היא דרך להגעת המבוקש, והמעשה הוא גמר התכלית. וזה מבואר נגלה:
- ^ ארבעה הן שהקיש הקב"ה על קנקנן ומצאן קנקנין של מימי רגלים, ואלו הן: אדם, וקין, ובלעם, וחזקיהו. אדם, שנאמר: ויאמר האדם - האשה.. . קין, (שם ד) ויאמר ה' לקין אי הבל וגו'. ויאמר לא ידעתי. בלעם הרשע, שנאמר (במדבר כב): מי האנשים האלה עמך? ויאמר בלעם אל האלהים... . חזקיהו, (ישעיה לט) מה אמרו האנשים האלה... . אבל יחזקאל מצאו בקי מכולם, שנאמר (יחזקאל לו): בן אדם התחיינה העצמות האלה? ויאמר: ה' אלהים, אתה ידעת!