ערכי לשון הקודש - צנף
- "צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה" (ישעיהו כב יח). פירוש יהפכך הפוך ויסבבך סביב כסבוב המצנפת. "וּבְמִצְנֶפֶת בד יִצְנֹף" (ויקרא טז ד). "הסיר המצנפת והרים העטרה" (יחזקאל כא לא). "מִצְנֶפֶת ואבנט" (שמות כח ד). "הַצָּנִיף הטהור" (זכריה ג ה). "כמעיל וְצָנִיף" (איוב כט יד). והקבוץ בְּרַבִּים: בלשון נקבות: "וְהַצְּנִיפוֹת והרדידים" (ישעיהו ג כג). ידוע.
- "צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה" (ישעיהו כב יח). "וישימו הַצָּנִיף הטהור על ראשו" (זכריה ג ה). "וישם את הַמִּצְנֶפֶת" (ויקרא ח ט). הנחה.
- "צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה" (ישעיהו כב יח). ר"ל תהיה מסובב באויבים ומציקים כמצנפת המסבבת את הראש מסביב (מצודת דוד). "הסיר הַמִּצְנֶפֶת והרים העטרה" (יחזקאל כא לא). כובע המיוחדת לחשובים ומושלים. "הַצָּנִיף הטהור" (זכריה ג ה). מלשון מצנפת העשוי לסבב את הראש.
פירושים נוספים
- כתרגומו יחית ברישיה, יניח בראשו, כמו (בראשית לט, טז): "ותנח בגדו" - ואחתתיה:
- וכתב רש"י ז"ל "יצנוף" יחית ברישיה יניח בראשו כמו ותנח בגדו אצלה ואחתתיה ולא נתברר לי דעת אונקלוס בזה כי הצניפה סבוב שיגלגלנה בראשו כצניף ולמה יתרגם אותה בהנחה בלבד ולא יתרגם בה הלשון שמיוחד לו לצניפה ממש ואולי איננו בלשון הארמית כי גם "הצניפות והרדידים" שבישעיה (ג, כג) תרגם יונתן בן עוזיאל כתריא ואין לשניהם לשון בצניף ובמצנפת רק לשון הקודש מצנפתא. (ראה גם: רמב"ן שמות כח, לא)
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: צנף
הערות שוליים