פתיחת התפריט הראשי

ערכי לשון הקודש - אבד

ספר השרשים לרד"ק

  • "הצדיק אָבַד" (ישעיהו נו א). "הן גוענו אָבָדְנוּ" (במדבר יז כז). "ארמי אֹבֵד אבי" (דברים כו ה).
  • "כי גוי אֹבַד עצות המה" (דברים לב כח). כמו אוֹבֵד בצֵרי.
  • "אל נא נֹאבְדָה בנפש האיש הזה" (יונה א יד).
  • "בְּאָבְדַן מולדתי" (אסתר ח ו). מקור בתוספת נו"ן, ענינו ידוע.
  • והוא בודד פועל עומד, פעולה שאדם עושה על עצמו בלבד כשהוא מן הקל, כי פירוש פסוק "ארמי אבד אבי" יעקב אבי היה אובד, וקראו ארמי, לפי שגר בארם ושם היה אובד, כי בצער גדול היה שם עשרים שנה, כמו שהתרעם על לבן ואמר "הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה".
  • וכאשר הפעל הזה מן הכבדים הוא עובר פועל יוצא, פעולה שאדם עושה בקשר לדברים אחרים, כמו "וְהֶאֱבִיד שריד מעיר" (במדבר כד יט). "אֹבִידָה עיר" (ירמיהו מו ח).
  • וכבד אחר: "אִבַּד ושבר בריחיה" (איכה ב ט). "ואחללך ההר אלהים וָאַבֶּדְךָ" (יחזקאל כח טז). וככר כתבנו דקדוקו בחלק הדקדוק.
  • והשם: "או מצא אֲבֵדָה" (ויקרא ה כב). ובסמוך: "לכל אֲבֵדַת אחיך" (דברים כב ג).
  • ומשקל אחר בתוספת נו"ן,"אֲבַדּוֹן ומות" (איוב כח כב). והפילו הנו"ן ואמרו "שאול וַאֲבַדֹּה לא תשבענה" (משלי כז כ).
  • ומשקל אחר: "והרג וְאַבְדָן" (אסתר ט ה). או יהיה מקור בתוספת נו"ן, ונפל הדגש כמו רבים שהוקלו.
  • והביא החכם רבי יעקב בן אלעזר במשקל אחר: "ואחריתו עדי אוֹבֵד" (במדבר כד כ). בפלס: "ואת יוֹתֵר החרמנו" (שמואל א טו, טו). "נטעתיך שׂוֹרֵק" (ירמיהו ב, כא).

מחברת מנחם

על כן אמר המשכיל: "שאול אבדון נגד ה'", פתרונו: שאול אשר מתחת לארץ, ואבדון הנעלם מכל עין, חשופים וגלויים מבלי כסות נגד ה', אף כי ליבות בני האדם, ואבד מנוס מנהם.

ערכי מצודת ציון

מקורות נוספים

הערות שוליים