עצבת אחרת (רחל)

יָנוּעוּ הַשְּׁחוֹר וְהַתְּכֵלֶת –
יָמַי, לֵילוֹתַי – לַמֶּרְחָק.
עָיַפְתִּי, אַבְרִיךְ הַגַּמֶּלֶת,
אֵשֵׁב לִי, אָנוּחַ לִי דַק.
 
אֶרְמֹז... וּמִבַּעַד לַנֵּכֶר
הִנֵּה מִתְרוֹמֶמֶת לְאוֹת
הַדְּמוּת הַשְּׁלוּבָה בִּי בְּזֵכֶר
שֶׁל אֶלֶף יָמִים וְלֵילוֹת.
 
לְעֶצֶב, לְזַעַם, לְמֶרֶד –
הָבִינָה וּסְלַח לִי! נִזְכֹּר:
מַגָּע שֶׁל עַצֶּבֶת אַחֶרֶת
צָרַף אֶת כֻּלָּנוּ כַּבֹּר.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).