עץ יוסף על בראשית רבה/י/ה
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה י | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
נשתכללו שמים בחמה כו' מפרש ויכלו לשון יופי ושכלול (כדמתרגמי' כלילת יופי מששתכללא בשופרא) שעל ידי תולדותיהם נשתכללו השמים והארץ ונתייפו יותר (יפ"ת):
רבי סימון כו' ר"ל בשעת בריאתם נבראו דרך כלל מקושר ומעובה בלי חיתוך ופירוד. והיו מותחין והולכין כל ששה ימים על שיעורם עד סמוך לחשיכה. ואז אמר להם די. ומיד ויכלו השמים והארץ:
שלשה צבאים הם כו' ולכולם רמז וכל צבאם מלת צבא מורה על רבוי פרטים מיוחסים לאב המצביא. וכן התלמידים מיוחסים לרבם. והיסורין משתלשלים מהאדם כי הוא יולדם בחטאו והוא סבתם. והחלוקה היא אם תולדה טבעית. וזה אם לתועלת אם לנזק. או תולדה רצונית. או נפרש באופן אחר כי מיום שנברא העולם נרשמו בשמים הסבות העוזרות לאדם על השלימות ושיצא לזמן פלוני אדם רשום כאמרם הראה לו דור ודורשיו וכן ג"כ הסבות המנגדות ומונעות לו משלמותו שהם היסורים שיש כמה צבאות וחיילים של מקרים שנאמר הלא צבא וחיל ויסורין לאנוש ולסוף כימי שכיר ימיו. או הוא לשון זמן וגבול. העולם יש לו גבול ו' אלפי שני והיסורין יש להם קץ קצוב חליים רעים נאמנים בשליחותם. גם תלמידים בהגיע נקודת שררתם לא יתעכב רגע. ד"א מלשון צביון ורצון הלא רצונו של אדם וחפצו להיות עלי ארץ:
אם זכה צבא לו. ולעזרו לא זכה צבא עליו וכנגדו ורמז שמדבר א' בעינו יצא או תועלת או נזק: