עץ יוסף על בראשית רבה/יא/ו
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יא | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
פילוסופים כו' צ"ע מה שייך זה כאן. ורש"י פירש ממ"ש אשר ברא אלהים לעשות. היינו שכל מה שנברא צריך תיקון:
מפני מה לא נתנה כו' מאחר שהברית משלימות היצירה א"כ אחר שאדם יציר כפיו יתברך היה ראוי שתהיה יצירתו שלימה. כמו שכל הדברים נבראו בצביונם וקומתן (יפ"ת) ובתנחומא סדר נח סי' ה'. ובאדר"נ פרק ב'. ובילקוט ראובני אי' שאדה"ר נולד מהול. וה"נ משמע בסנהדרין פאד"מ (אבל מ"מ למה לא נצטווה למול בניו):
מגלח פאת ראשו הנברא עמו ומנח פאת זקנו שנתגדל לו אח"כ. אלא ודאי לפעמים הנוסף אחר היצירה חביב יותר. ועל זה ענה כי אין ראיה דהתם טעמא מפני ששער הראש נתרבה ונתגדל הרבה בשטות דהיינו בימי הנערות. אבל שער הזקן לא נתגדל אלא בגדלותו זמן החכמה והבינה לפיכך הוא חביב יותר (נזה"ק):
א"כ יסמא עינו לפי שנתגדל בשטות ויקטע רגליו וידיו:
ולאילין מיליא אתינן שאין זו אלא דברי שחוק כי העין והיד והרגל הם בעצמות הגוף ואין גזעם מחליף. אבל השערות הם מותריים מבחוץ וגזעם מחליף:
להוציאך חלק א"א ואשיבך קצת תשובה מספקת כי פקח עיניך וראה שכל מה שנברא בששת ימי בראשית כולם צריכין תיקון ועשיה כגון החרדל צריך למתוק כו'. אף אתה אל תתמה באדם שלא נברא בשלימות והוא צריך תיקון מילה. כי עמקו דרכי ה' ומחשבותיו (נזה"ק):
צריכין עשיה תיקון. והיינו דכתיב אשר ברא אלהים לעשות לומר שהכל צריך תיקון:
החרדל צריך למתוק בשביל שאינו נאכל מצד חריפותו:
התורמוסים צריך למתוק מפני שאינם נאכלין מפני מרירותם: