עץ יוסף על בראשית רבה/ה/א
| עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
כתיב מן גערתך כו'. וכתיב בתריה גבול שמת בל יעבורון וגו' כלו' שיהיה להם גבול ומדה קצובה. ואהא דריש הכא יקוו המים יעשה מדה למים מדלא כתיב לשון אסיפה בהדיא (נזה"ק):
יעשה מדה למים שבמאמר זה נתן להם מדה. שמתחלה היו ממלאים כל העולם בלי מדה (יפ"ת):
והיך מד"א וקו ינטה. שהוא מלשון מדה:
יקוו לי המים דורש לשון תקוה. כמו לי איים יקוו. ור"ל שבשרם שישובו לכסות הארץ כשיחטאו דור המבול:
במנולין פי' בסודרין שעל ראשם שמסירין אותם מראשם מפני כבוד. כמו שנוהגין בני אדם ששואלים שלום ע"י רמיזה. יש מקומות שמניחין האצבע אצל הכובע לסימן נתינת כבוד או שמסירים הכובע (רש"י):
אלא מן המים שלא היה אז בעולם רק מים:
היו אומרים אדיר במרום ה' משברי ים שהם אדירים נותנין הודיה שאדיר במקום ה' וכאין נחשבו לנגדו (יפ"ת):
שאין להם אמירה ודבור בפירוש אלא ברמיזה ועניניהם נגלים לפניו יתברך כדכתיב יום ליום יביע אומר וגו' אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם. כלומר שדבורם אינו אלא ברמיזה (נזה"ק):
עמד דור המבול לפי שענשן מפורש בתורה הקדימו לדור אנוש שהיה קודם המבול (יפ"ת):
עמד דור אנוש ומרד בו כדכתיב אז הוחל לקרא בשם ה' והוא ל' מרד כדלקמן בפרשה כ"ג סי' ב':
יפנו אלו דס"ל שבדור אנוש ובדור הפלגה ג"כ לקה העולם במים כדלקמן פ' פ"ב סי' י"ג. ודלא כר"א דבפרקין (יפ"ת):
הה"ד ויהי הגשם מייתי ראיה שמים אלו היו מתוקנים מתחילה לזה כמ"ש יקוו לי המים מדקאמר הגשם בה"א הידיעה משמע המוכנות וכן כתב רש"י ז"ל הה"ד ויהי הגשם הוא הגשם שהיה מששת ימי בראשית: