עמוד:Tosefta-1-Zeraim-Zuckermandel.djvu/30

הדף הזה לא עבר הגהה
ברכות א [7-13]

מברכותיו של אדם ניכר אם בור הוא ואם תלמיד חכם הוא.

7 אילו ברכות שאין חותמין בהן בברוך מברך על הפירות ועל המצות בברכת הזימון וברכה אחרונה שבברכת המזון ר' יוסי הגלילי היה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזון ומאריך בה.

8 אילו ברכות שפותח בהן בברוך כל הברכות כולן פותח בברוך חוץ מן הברכה הסמוכה לקרית שמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת שאין פותח בהן בברוך.

9 אילו ברכות ששוחין בהן ברכה ראשונה תחילה וסוף ובמודים תחילה וסוף והשוחה בכל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה, אין עונין עם המברך רבי יהודה היה עונה עם המברך ק' ק' ק' יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו (ישעיהו ו ג), וברוך כבוד יי' ממקומו (יחזקאל ג יב), כל אילו היה ר' יהודה אומר עם המברך.

10 מזכירין יציאת מצרים בלילות, אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה לא זכיתי שאשמע שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנא' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך (דברים טז ג) ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות אלו דברי בן זומא וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא את ימות המשיח, אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח הרי הוא אומר לכן הנה ימים באים נאם יי' לא יאמר עוד חי יי' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי יי' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון (ירמיהו כג, ז) וגו' אמרו לו לא שתיעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא מצרים מוסיף על מלכיות, מלכיות עיקר ומצרים טפילה, כיוצא בו לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך (בראשית לה י) לא שיעקר שם יעקב הימנו אלא יעקב מוסיף על ישראל ישראל עיקר ויעקב טפל.

11 כיוצא בו אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו (ישעיהו מג יח) אל תזכרו ראשונות אלו עול של מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו אלו עול של מצרים הנני עושה חדשה עתה תצמח הלא תדעוה (שם) זו מלחמת של גוג, משלו משל למה הדבר דומה לאחד שפגע בו זאב וניצל מידו והיה מספר במעשה הזאב וחזר ופגע בו ארי וניצל הימנו שכח מעשה הזאב והיה מספר מעשה ארי חזר ופגע בו נחש וניצל מידו שכח מעשה שניהם והיה מספר מעשה נחש אף כך ישראל צרות האחרונות משכחות את הראשונות.

12 כיוצא בו שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה (בראשית יז טו) בתחילה הרי היא שרה על עמה עכשיו הרי היא שרה על אומות העולם שנא' כי שרה שמה (שם).

13 כיוצא בו לא יקרא עוד את שמך