גאולה *) אבל אם בהר ובחקתי חלוקים אז אומרים שכולה אכולה העומד למטה בעמוד.
יקוש בעניו, ולכוד בפח חבלו. וצבי עדיו, הורד ועגילו. ופאר חליו, הפשט ומעילו. ונתפש על מריו, ונשבה על מעלו. מתי משביו, תעלהו עלה. אחרי נמכר גאלה תהיה לו.
צואר עבדים בפרך אין פתות. לקונם כי לא נמכרו לצמיתות, כי בשביעית יצאו משחיתות. או בשנת יובל חפשי לחליטות. ועדת עם קדש לעד בתוך עבדות. ומעוך וכרות ונתוק וכתות. אפסו שבתיו ובטל יובלו. אחרי נמכר גאלה תהיה לו.
חק שמת למסכן בעניו ומרודו, וחננתו במכרו שדה אחזת יולדו. גאלה תהיה לו אם מצאה ידו. או ביובל ישוב לידו ועבדו. ואם לעקר נמכר באפס כל מאודו. אז קרובו פודו דודו או בן דודו. וזה כמה שנים לא רמה ידו. נטושה ביד בוגדו. ונחלתו וחבלו. אחרי נמכר גאלה תהיה לו.
קרובי אם אפסו הן אתה נותרת. גואלי אם פסו הן אתה נשארת. ומי יחמול אם לא חמלת. אם לזדון שרת ועון שמרת. אי ברית כרת וחסד נשבעת. הלא מלך אתה. צור ישראל וגואלו. אחרי נמכר גאלה תהיה לו.
בגלל אבות תושיע בנים ותבי גאלה לבני בניהם. ברוך אתה יי, גאל ישראל:
גאולה *) אם בהר ובחקתי חלוקים אומרים זאת לגאולה
שכולה אכולה, למה תבכי. היאשי לבך, מאשר תחכי. קצי נמשך, וארך חשכי: הוחילי עניה, עוד מעט כי אשלח מלאך, לפנות דרכי. ועל הר ציון אסוך מלכי: יי מלך, יי מלך. אמרו לציון יי ימלך. הנה מלכך יבוא לך.
לאל אלי, כמה איחל. ועד אן תמשוך, גלת החל. ובני רחל, גזוזים כרחל. ואני בכל זאת תמיד איחל: הוחילי עניה לפוקד ומוחל. כי לא לעולם בך אני בוחל. עוד מעט והיית לי ואני לך. יי מלך וכו׳:
מתי יקרב, ויגיע התור. סתום וחתום, מתי תפתור. ארמון זרים, מתי תסתור: הוחילי עניה למחסה ומסתור. כי עוד יש לך, מרפא ומעתור. ויפרח כפתר כיום אי כפתור. ויציץ במצחך ציץ אשר נשלך. יי מלך וכו׳:
המוני לפנים, באחת נטבע. מנך ובבל, בקרוב נתבע. היות אני עוד כבעיט נצבע. נקבצו עלי, בשלוח אצבע. ואכל בשרי, ועוד לא נשבע: הוחילי עניה לצור אשר הוא נשבע. כי בא יבא דוד אשר הלך. יי מלך וכו׳:
בגלל אבות תושיע בנים ותבי גאלה לבני בניהם. ברוך אתה יי, גאל ישראל:
