סדור כתב יד על נייר ישן, כולל התפלות כמנהג ספרדיים עם פירוש סביב להן, והוא סגולה לר׳ אליקים כרמולי הי״ו בפֿפֿד״מ.
סדור כתב יד על נייר ישן, כולל תפלות לתעניות ובקשות וסליחות וקינות כמנהג אלגיר, והוא רכושי.
סדור כתב יד על נייר, כולל התפלות עם פירוש שמו לקוטי יוסף חברו ר׳ יפתח יוסף בר נפתלי הירץ מנצפך שהיה שמש לקהל ווירמיישא סביב שנת ת״מ, והסדור הזה סגולה לר׳ יונה באנדי הי״ו במגנצא 1).
סדור תפלה עם הושענות ומעריבים ופירוש בגליונו נדפס בעיר טרין בשנת רפ״ה 2).
סדור תפלה עם הושענות ומעריבים נדפס בפראג בשנת רפ״ז.
מחזור כפי מנהג ק״ק רומא (Rom) עם פירוש גדול ויפה נקרא קימחא דאבישונא לר׳ יוחנן טריויס נדפס בבולוניא בשנת ש״א.
מחזור לאשכנזים, כולל התפלות והיוצרות והסליחות והפיוטים לכל מועדי השנה עם פירוס ועם דינים ומנהגים, נדפס בשאלוניק בשנת ש״מ.
סדור תפלה עם פירוש רחב ויפה שחיבר רבי צבי בר חנוך זונדלש ור׳ מרדכי בר אברהם קפלמנש הכהן, נדפס בקראקא בשנת שנ״ב 3).
ברכות וזמירות עם פירוש, דפוס באזיליא שנת שנ״ט.
מחזור לאשכנזים ב׳ כרכים עם פירוש רחב שמו הדרת קדש לר׳ יצחק בר יעקב יוזבל הלוי 4), דפוס ויניציא שנת ש״ס.
מחזור כמנהג פולין עם פירוש, דפוס פראג שנת שע״ג.
1) נוסף לאלה ח׳ כתבי יד עוד רשמתי לי שנויי נוסחאות מכמה כי״י אחרים שראיתים הנה והנה. והנה בכל מקום שאביא בבאורי עדות וראיה מסדור כ״י ואזכירנו ברמז „כי״י” כוונתי בזה על הסדור הראשון הנכתב בשנת ס״ו, ואם אציין בסתם „כ״י” ולא כי״י אז כוונתי על אחד מן כ״י אחרים.
2) הן זה הסדור והנזכר לאחריו המה מהדפוסים הראשונים של התפלה, ורמזתי עליהם בבאורי האחד ברמז „סדור רפ״ה” והשני ברמז „סדור רפ״ז”. ונמצאים עוד ב׳ סדורי תפלה אשר קדמו להם בדפוס אחד שנדפס בפראג בשנת רג״ע ואחד עם פירוש בגליונו שנדפס במטובה בשנת רפ״ב, ונזכרו ברשימת ספרי ר״ד אפפענהיים ואני לא זכיתי לראותם.
3) יש לדעת כי הפירוש הנמצא בסדור תפלה דפוס אמשטרדם שנת אמ״ת ומיוחס לר׳ צבי ור׳ חנוך איננו הפירוש השלם שלהם, אכל זייף בו המדפיס והיה מוסיף וגורע, והפירוש העקרי הוא הנדפס בסדור קראקא משנת שנ"ב, וצר לי על אשר לא השגתיו עד אחרי כבר נשלמה הדפסת ל׳ היריעות הראשונות של סדורי, וע״י זאת נמשכה לי השגגה במה שכתבתי בדף 93 שורה 11 של הבאור „בפירוש הר׳ צבי,” ויש לתקן תחתיו „בפירוש סדור אמסטרדם משנת אמ״ת”, כי באמת לא כתב כן הר׳ צבי ורק תוספת המדפיס הוא. ועוד לי להעיר פה כי אותו הספור ממקור והוא רחום שהעתקתי מתוך סדור כ״י (ומצאתי אח״כ כי כתוב גם בס׳ מנהגים כ״י של ק״ק ווירמיישא) והבאתיו בדף 112 נמצא כולו גם כפירוש הר׳ צבי של סדור שנ״ב ודומה ממש בלשונו ללשון כ״י.
4) וחבר המחבר את פירושו מג׳ פירושים שונים, כי עד ברוך שאמר העתיק את פירוש מעגלי צדק, ומשם והלאה עד סוף כל התפלה הוא פירוש של הר׳ הירץ טריויש, ופירוש היוצרות הוא של ר׳ משה בר יוסף בצלאל כ״ץ.
