בדף 314 שורה 3 מלמעלה אחרי „תפלותיהם” יש להוסיף: „אבל היא הוספה ישנה ומזכירה כבר בעל ארחות חיים הלכות הבדלה אף כי נוסחתו משונה למאד מנוסח שאר המחברים”.
בדף 369 ראש שורה 2 מלמטה יש להוסיף: „אום נצורה, ההושענא הזאת אחזו בה הספרדים אך שנוה בלשונה הרבה.”
בדף 371 סוף שורה 2 מלמעלה אחרי „מנחת שי” יש להוסיף: „כהושעת שומרי וכו׳, חרוז זה לא נמצא במחזוד רומא גם לא בסדור רפ״ז גם ברוב קהלות פולין אין אומרים אותו, וראיתי בלקוטים שהעתיקם לו הר׳ אהרן פֿולד זצ״ל מתוך ס׳ מנהנים כ״י של ק״ק ווירמיישא כי החרוז הזה הוא הסוף מפיוט הושענא אחד שיסד ר׳ שמואל הגאון משפירא ובשביל כבודו של הגאון ההוא נהגו בכל מושבות אשכנז לומר החרוז הזה כל ימי התג אחרי ההושענות של הקליר וגדי שלא לבטל לגמרי פיוט של אותו הגאון.”
בדף 388 שורה 6 מלמטה אחרי „רפ״ז” יש להוסיף: ”וכן גורס הבחיי בכד הקמח שער ר״ה.”
בדף 403 סוף שורה 5 מלמטה יש להוסיף: "אכן מי שיאמר וְדִבְרוֹת הדל״ת בחיר״ק והבי״ת רפויה גם הוא נכון, כי דִבְרָה בבי״ת רפויה הוא משקל הנמצא במקרא, אשים דִבְרתי (איוב ה׳ ח׳) על דִבְרת (תהלים ק״י, ד׳), ובאמת נקוד ככה בסדור רפ״ז ודִברות קדשך בבית רפויה עם קו רפה עליה.”
בדף 554 שורה 5 מלחטה אחרי „הרמב״ם” יש לקרוא: „ונוסח מנהג אביגניון משונה מהן ונוסח מנהג שינגילי” וכו׳.
אלה הדברים אשר ראיתים מן הצורך להקדימם לסדורי. והאל הטוב והמטיב אשר הגדיל חסדו עלי והיה בעזרי עד כה, אליו נשאתי את נפשי ובו בטחתי כי כן ידו תמיד חהי לעזרני, חבל צרה לפלטני, ויחייני ויקיימני, ובדרך אמת ינחני למען שמו, אמן.
ביבריך על נהר רהיין יום א׳ ז׳ תשרי תרכ״ח לפ״ק.
יצחק בן אריה יוסף דוב.
