בדף 92 שורה 2 מלמעלה אחרי „בלשונה” יש להוסיף: „וכתב בעל ראשית חכמה בשער תשובה פ׳ ה׳ שיש לכוין בברכת רפאנו על תחלואי הנפש.”
בדף 101 שורה 3 מלמעלה אחרי „קע״ז” יש להוסיף: „וכן בתרגום שיר ו׳, ז׳.”
בדף 101 שורה 8 מלמטה אחרי „פעולים” יש להוסיף: „אמנם דברי מע״א בעצמם גם הם נכונים, ויתכן ג״כ הלשון להעבירם חקי בלי מי״ם כמו שיתכן לומר מן לעבור בריתו (דברים י״ז, ב׳) להעביר (את פלוני) בריתו, וכן באמת כתב בעל ארחות חיים הלכות חנכה ס׳ כ״ב שהקריאה הנכונה לשכחם תורתך ולהעבירם חקי רצונך כלומר שעמדו עלינו להשכיחנו התורה ולהעביר אותנו את החקים.”
בדף 111 שורה 5 מלמטה אחרי „למבין” יש להוסיף: „ובסדור של הר׳ הירץ טריויש כל החרוז א״ט בקום וכו׳ לא נמצא וגם בפירושו שם איננו מזכירו, רק כתב ז״ל כל חדר א״ט ברוב הספרים (למנהג אשכנז) הם ל״ז לזכור קדתו של יצחק שהיה בן ל״ז על העקדה עכ״ל והוא רק מכוון בהשמטת חרוז זה.”
בדף 116 שורה 9 מלמטה אחרי „על שמאלו” יש להוסיף: „ובמנהגי הר׳ יחזקיה (כי״י) מביא הטעם בשם רב האיי גאון, דתנינן תמן (פסחים ק״ח) הסיבת שמאל הסיבה שמה וזו הסיבת בני חורין ומלכים, ובאותו צד שהוא מראה להיות בן חורין צריך להכנע לפני הקב״ה.”
בדף 130 סוף שורה 16 מלמטה יש להוסיף: „וכן הוא בליקוטי פרדס בפירוש קדיש דף ז׳.”
בדף 131 שורה 12 מלמטה אחרי „אבודרהם” יש להוסיף: „וכן בסידור מנהג אביגניון.”
בדף 131 שורה 7 מלמטה אחרי „ושבח” יש להוסיף: „והנה מה להעיר עוד כי מה שברוב המחזורים מנהג אשכנז נמצא כן גם בסדר עבודה של מוסף י״כ בפיסקא והכהנים והעם „היו כורעים ומשתחוים ומודים ונופלים על פניהם”, שהיא טעות, ושם תבת ומודים יותרת היא ולא נמצאה במשנה ולא בגמרא לא בבבלי ולא בירושלמי וכן בסמ״ג עשין ר״ט וגם בכל מחזורי כ״י איננה, אבל נתחדשה טעות זאת מתוך מחזור שאלוניקי משנת ש״ט שהעמיד שם המדפיס ומודים בהגררו אחרי שגרת הלשון של עלינו לשבח.”
בדף 132 שורה 10 מלמטה יש להוסיף: „ובכל ס״י פסוק זה איננו, ובק״ק וורמיישא גם אין אומרים פסוק ה׳ ימלוך אלא מסיימים עם עד תמלוך בכבוד. וראה יוסיף אומץ ס׳ נ״ט.”
בדף 154 שורה 10 מלמטה אחרי „דבר הוא” יש להוסיף: „ובימים האלה הובא לדפוס את ספר הודאת בעל דין לדון דוד נשיא, והוא מזכיר החרוז הנו אדון וכו׳ בנוסחא זו הנו אדון עולם, וְכל נוצר יוֹדֶה” גדולתו ומלכותו, תיבת וכל בוי״ו ותבת יודה בדל״ת ל׳ הודאה, ונוסחא נכונה היא זאת מוסכמת כולה עם העקר הה׳ של י״ג העקרים אשר השם ית׳ לו לבדו ראויה העבודה והתפלה.”
