יש לומר הלכה כדברי המכריע דטוב ויפה לסמוך תבת לעומר לפני היפים שהם דאוריתא. וגם נחזי אנן לדמותו להא דאמרינן לענין אמן דבונה ירושלם ברבות דף מ״ה דהרי זה משובח ואביי עני ליה בקלא וכו׳, ואע״ג דר״א עני ליה בלחישה ולדידן דליכא פועלים אפילו אביי וכמ״ש התוס׳ על כל פנים עני ליה אמן להפסיק בין ברכה דאורייתא לדרבנן ודעת הב״ח א״ח ס׳ קפ״ז דעכשו שאין הפועלים הולכים למלאכתם ליכא למיחש שיזלזלו וכו׳, כן נמי יש לומר בנדון דידן להפסיק בתבת לעומר בין מנין הימים למה שאומרים אח"כ כדי לידע שהוא דאוריית׳, כן נראה בענ״ד להסכים, דעת הגלוי והחחום” וכו׳, עד כאן לשון התשובה. עוד אערוך פה את החרוזים האחרונים של הושענא אמן ישעך אשר העירותי עליהם בדף 380. ואלה הם:
אֲבִי עד חש לתארך\קומי אורי כי בא אורך\מבשר ואומר
לחזק לב נמהרין\בא מדלג על ההרים\מבשר ואומר
עורי עורי לבשי עזך\והושיעי כל מעזך\מבשר ואומר
זרעך יוָדע בהודי\והחזיקו בכנף איש יהודי\מבשר ואומר
רחבה ונסבה למעלה למעלה\כי ישב בה שוכן מעלה\מבשר ואומר
ברוח שפתיו ימית רֶשַע\בימיו יהודה תִוַָשע\מבשר ואומר
יטפו ההרים עסיס\בשמחת שוש אשיש\מבשר ואומר
רבבות ואלפים בהקבץ\ונפוצות יהודה יקבץ\מבשר ואומר
בבנין היכל ליַפּות\חזקו ידים רפות\מבשר ואומר
ינון לפני שמש שמו\הוא דוד בעצמו\מבשר ואומר
קול דודי בא תגידי\כסאו כשמש נגדי\מבשר ואומר
להקים בית האולם\מעתה ועד עולם\מבשר ואומר
יום הייתם מחכים לו\נגילה ונשמחה בו\מבשר ואומר
רוח והצלה דת והוד\כי לשמך תן כבוד\מבשר ואומר
חיים נמצא והנחה\כהיום הזה בשמחה\מבשר ואומר
זבד טוב לאנוחים\כהיום הזה ששים ושמחים\מבשר ואומר
קדוש העלנו ובלב נתחדש\בבנין בית המקדש\מבשר ואומר שדי ברכנו ונחיה, וכלכם ברוכים תהיו, ואמרו לי ברוך תהיה מבשר ואומר.
ככתוב מגדול ישועות מלכו וכו׳.
גם יש לי לסדר פה מקצת הוספות להתמים על ידן את דברי באורי יבין לשון, ואלה הן:
בדף 75 שורה 10 מלמטה אחרי „שבברכה.” יש להוסיף: „ונוסחת הספרדים ארוכה היא מנסחתנו וכה לשונה: „בא״י מלך גדול ומהלל בתשבחות, אל ההודאות אדון הנפלאות, בורא כל הנשמות, רבון כל המעשים, הבוחר בשירי זמרה, מלן (יחיד) חי העולמים אמן” - והנה חתום בה אברהם, ואפשר כי הוא רמז לשם מסדרו, או לזכור זכות אברהם אבינו.”
בדף 90 שורה 13 מלמטה אחרי „עשנה כ״א.” יש להוסיף: „וכן גם בנדה דף ל״א ודעה ובינה והשכל.”
