התאספו כלם בבית אחד והסכימו דעתם לבאר ולהבין הדרך הישרה אשר ידרוך בה האד: וחי בה, ולא מצאו כי אם דרך אחת, שיהי׳ עושה לחברו אשר הוא מבקש לענמו, והדבר המגונה והמכוער יברח ממנו ויניחנו, ויודה על האמת ויקח הדין לעצמו ויירא את בוראו. בעת ההיא היה חכם גדול וידוע ומבין בכל חכמה ומדע ושמו אריסטוטלס. וכאשר חלה חליו אשר ימות בו, התקבצו כל החכמים יחד וילכו לבקרו ולראות את חליו. וימנאוהו ובידו חפוח והי׳ מריח בו, והוא דלמעוצם חליו ובחבלי מות מתגולל. ויבהלו בראותם אותו, ובקרבם אליו וימצאו פניו מצהילות והוא שש ושמח וישאל להם לשלום. אז אמרו: אדוננו בתחלת ראותנו אותך לא ותרה בנו נשמה ונבהלנו כאשר הכרנו עגיך המדורה החזקה וכחך תשש, ובראותנו אוחך שמח וגיל ופניך מצהילות שבה רוחכו אל נדנה אחר יציאתה ממעונה, ויצחק להם ויאמר: אל יעלה בלבבכם כי שמחתי והדיתי בהנצלי מן המדוה הגדול — ידצתי כי מות אמות ואין כח בי להנצל. כי גדול הכאב
עמוד:Sefer ha-Tapuah Lemberg 1873.pdf/3
הדף הזה לא עבר הגהה
