העברים את מערכת „העדות” ראשונה, יען המערכה הזאת היא מסוגלת ביותר להרגיל את הקוראים בהלך נפש ותעופת רוח הרה"ג המחבר זצ"ל ולקבוע בלבם את רעיוניו והשקפותיו הנעלים, בעוד חלק „העדות” בחיי ישראל והזמנים כמו: שבת, מועדים, ר"ה ויוהכ"פ, פסח, סֻכה ועוד ועוד רשומָם יותר נִכָּר לכל אחד בהליכות עולמו, ובראותו אור גדול בחלק „העדות” באור תורה ונר מצוה עפ"י מיטב ההגיון של המחבר בקשׁט ודת, עד כי יהיה מלא רוח איש ישראל, אז נפשו תכסוף לשׂבוע מטוב הלקח־טוב, אשר יורה דעה בשאר המערכות, ובכלות הקורא לקרוא או ללמוד בספר הזה את חלק „העדות”, גם ילך לבטח דרכו, ובמערכת „התורות” בטח ימצא את אשר אִותה נפשו, אז ידע אל נכון, כי רב טוב צפוּן גם ביתר המערכות, בעוד השתים האלה תִּתֵּנה ערובתן בעד השאר, גם יכיר ויוקיר את גודל התועלת, אשר בכל הספר „חורב” בכלל ובכל חלק מחלקיו בפרט. – מובן מאליו, כי רק „בעדות ובתורות”, בגלל הטעם הנזכר, מצאתי נכון להפוך את הסדר, אבל לא בשאר המערכות, בעוד לא נדרש יהיה עוד לחבב את רעיונות המחבר על לבות הקוראים המבינים אז למדי את חין ערכם, לכן תבואנה גם בעברית כסדרן באשכנזית, וה׳ ישלים חפצי להיטיב ולהועיל. –
קאָונא י׳ מנ״א תרנ"ב. –
המעתיק.
