ב.
אבל כמו העבר וההוה שלך בלי אמצעי נהיה לך מיד ה׳, כן גם העתיד שלך ינוח גם כן בלי אמצעי רק ביד ה׳ – גם בידך – יען כי את זה העתיד, אותו תוכל אתה להביא לך כפי השמוש עם כח מעשיך, אם טובים או רעים בזמן העבר וההוה, על פי מפעלך ומעשיך אלה בבחירה ובחופש שלך, יכונן לך ה' את "העתיד" שלך בתור גמול, בתור חנוך – ואם כן במֶחֱצָה הלא האדם הוא זה, אשר הוא בעצמו יכין ויכונן לפניו את העתיד שלו.–
ג.
לכן לא יוכל כל יציר נברא, גם העולם כלו לא יוכל לתת לך שום ידיעה קדומה מהדבר, אשר יהיה ויקרה לך בעתיד, רק ה׳ לבדו יוכל לגלות את זאת, בעוד מידו רק מידו בלי כל אמצעי תקבל לך את העתיד, ומפני זה אין כל יציר נברא, גם כל העולם כלו לא יוכלו ליעד ולקצוב את מפעליך, למען תדע על פיהם לעשות כזאת או לחדול ממנה, רק ה׳ לבדו יוכל לעשות כזאת אפס זולתו – והוא חתם את כל אלה בתורתו, תורת דברי אלהים חיים.–
ד.
מערש ילדותך עד אשר תובל לקברות תלוה אותך התורה ותלמדך לדעת, לאיזה מלואי חובותיך נָתן לך ה׳ חיים ורכוש לחיים – בעד כל מקרה, בעד כל רכוש וקנין שָׂמה לך חובה וגבול – אבל איזהו המקרה ואיזה הוא המצב בכל רגע מרגעי ההֹוֶה שלך, ואל איזה חובה ומצוה הנך נקרא לפעול ולעשות ולמלאות בו ועל ידו, עליך להכיר מראש את כל רגע מחייך בהֹוֶה ולהתבונן היטב, למען תחרוץ משפטך עליו בשלמות, אם בעת ההיא נמצאו לך באמת האמצעים למלוא של החובה הזאת או האחרת, ואם במצב בחיים כזה וכזה יקראך באמת למלוא החובה הזאת או האחרת, גם איך תוכל למלאות את החובה הזאת באופן היותר טוב ונעלה – לזה נתן לך ה׳ שכל טוב – הוא יפקח את עיניך לדעת כל זאת על ידו ולמוד את ערך ומדת התכלית והאמצעים, למען תוכל לבחון היטב את אשר לפניך – השתמש עם השכל – האמצעים והדברים לפעולותיך הלא הם: הטבע והאדם, המה ערוכים ומסודרים לפניך – אותם תלמוד לדעת ולהכיר, למוד והכר אותם לדעת היטב מהעבר שלהם ושלך – אסוף לך בחינות מהנסיון – הן איזה היא המצוה או החובה שעליך למלאות תלמדך התורה. – אולם אם תוכל גם איך תוכל למלאות את כל זאת בכל רגע מרגע חייך, את הידיעה הזאת יורו וילמדו אותך הנסיון והשכל.–
ה.
לכן על דבר חובתך שאל לך את התורה, ועל דבר הוציאך אותה לפועל
