עמוד:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf/51

התלמוד, אשר תוכן עניניהם לא יתאים עם השכל הישר והבריא. – ואיזה פעולה תפעל התורה על הלב והחיים? יראה ורעד כל היום בלב היהודי, פן לא מלא דבר שהוא מקטני ערך כדת התורה, עד כי הלב ימוג, ידל וייבש. היא תורה לנו לעבוד את ה' מיראה, ליחס כל דבר, אף הקטן שבקטנים בחיי אדמתנו, רק לה׳ לבדו; והחיים בעצמם, על פיה, המה חיי נזירים תמידיים, חיי תפילה ועבודת אלקים – וכבוד והדר ישוו להיהודי אשר יסוג אחור משאון התבל ודעת דרכיה לא יחפוץ, – אף כי היא תכלכלהו לחם – והוא יבלה ימיו ושנותיו בצום ותפילה, וקריאת ספרים חסרי טעם ושום שכל. – שים נא לבך ידידי על הספר הנקוב בשמו "אורח חיים" אשר נתן לנו למורה דרך, המכלכל בקרבו כל חובות היהדות, ומה יורה לנו? רק הלכות תפילה, דברי הצומות והחגים! האם נמצא בו אף‬ ‫מלה אחת על דבר החובות וצרכי החיים בפועל? – בימינו אלה כמעט נמנע הדבר למלאות את כל המצות והחוקים, אשר בלי תפונה חוקקו ונתנו בעד עת אחרת. מה כבדו ההבדלות וההגבלות על דרכינו ומסעינו, מה רבו אבני הנגף וצורי מכשול על ידי הדת, בבואנו בקשרי המשא ומתן עם אינם יהודים, ומה עצמו המניעות בגללה בכשרון המעשה!‬ ‫אמנם חלילה לך בתשובתך להזכיר לפני השתדלות העת החדשה, אשר תתחרה לתקן (רעפאָרמירען) ולהיטיב כל דבר ברוחה, ואשר תכרית מעט מעט כל סרח העודף, ותסיר כל דבר, אשר לא יתאים עם מושג תעודת האדם ועם דרישות הזמן. – האם לא תחשב זאת לצעד מחוץ ליהדות? ולמה לא נכונן אנחנו בעצמנו את המושגים האלה בסדר ומשטר, מהִשָען על הדברים הסותרים את עצמם, ואשר סוף סוף ישארו כגולמים, אשר בל איש הישר בעיניו יעשה בהם; אבל‬ ‫לזאת יחסרו לנו האחדות, בתי פקידות ואנשי שם שנסמוך עליהם, וההשתדלות הזאת תשאר בין כה רק ברשות יחידים בודדים במועדם; – דעות מדעות שונות שוררות בין הרבנים והמטיפים; בעת אשר אחדים מהם מטעם ההשכלה סותרים את בנין האמונה והדת ועוקרים כמה חוקים משרשם, יחזיקו אחרים עד למאד במעוז הדת ויבַצרו את הבנין הנוטה לנפול, עד כי נכונים המה להקָבר תחת משואות מפלתו. בעיני ראיתי זה לא כביר רב אחד צעיר לימים, אשר גם על מסעיו, מיראה ופחד פן יתגאל במאכלים לא כשרים, הסתפק במזון דל ורזה; בכל פעם אשר בקרוהו, מצאו אותו יושב והוגה תמיד בספרי התלמוד הגדולים. הרב הזה יריד בשיחו, ונפשו תאבל על אחדים מבני עדתו, כי כה התמכרו לההשכלה החדשה, עד כי בימי מועד ושבת לא יסגרו את בתי מסחרם. – מה תהי אחריתנו,