(שמות לא, יז). (וכתיב) [ובתורה נשבע, שנאמר:] "נשבע ה׳ בימינו" (ישעיהו סב, ח), זה תורה, שנאמר: "מימינו אש דת למו" (דברים לג, ב). ומה נשבע לירושלים? שיבנה אותה, שנאמר: "בונה ירושלים ה׳" (תהלים קמז, ב). אמר ר׳ שמואל בר נחמני: מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו כל הגליות. אם יאמר לך אדם שנתכנסו כל הגליות ואין ירושלים נבנית, אל תאמן, שנאמר: "בונה ירושלים ה׳", ואחר כך "נדחי ישראל יכנס". אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לא כבר נבנית ירושלים וחרבה? אמר להם: על ידי עוונות חרבה וגליתם מתוכה, אבל עתה אני בונה אותה ואיני מחריבה לעולם, שנאמר: "כי בנה ה׳ ציון נראה בכבודו" (תהלים קב, יז):
[יח] ויהיו בני נח (בראשית ט, יח). [ילמדנו רבינו: מי הוא המצווה על פריה ורביה? האיש או האשה? כך] שנו רבותינו: האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה. ר׳ יוחנן בן ברוקה אומר, על שניהם הוא אומר: "ויברך אותם אלהים [ויאמר להם אלהים פרו ורבו"] (בראשית א, כח), אלא שהאיש מצווה יותר מן האשה.
