אלו הפנויות. ויקחו להם נשים (בראשית שם), אלו נשי אנשים. מכל אשר בחר (שם), אף על הזכר ועל הבהמה. אמר ר' הונא בשם ר' אידי: לא נתחתם גזר דינם של דור המבול ﬠד שכתבו קמיסטסין (פירוש כתובות) לזכר ולבהמה. לפיכך באו עליהן המים כמין אשה, שנאמר: ילפתו ארחות דרכם (איוב ו, יח), ואין ילפתו אלא אשה, שנאמר: ויחרד האיש וילפת והנה אשה (רות ג, ח), ואין ארחות אלא (אשה) [נשים], שנאמר: אורח כנשים (בראשית יח, יא), וכן דרכם, שנאמר: כי דרך נשים לי (בראשית לא, לה), הוי אומר במה שחטאו בו נפרﬠ מהם. תדﬠ לך שכן הוא, ראה מה כתיב, ביום ההא נבקעו כל מﬠינות תהום רבה (בראשית ז, יא), מהו רבה? אלא אמר הקב"ה: כמה שחטאו ברבה, כך אני נפרﬠ מהם ברבה, מנין? ממה שקראו בﬠניין: וירא ה' כי רבה וגו':
[לד] [וירא ה׳ כי רבה וגו׳]. זהו שאמר הכתוב: כי יש אדם שﬠמלו וגו' (קהלת ב, כא), מדבר בהקב"ה. ומנין שנקרא אדם? שנאמר: [ועל דמות הכסא] דמות כמראה אדם ﬠליו מלמﬠלה (יחזקאל א, כו). שעמלו בחכמה (קהלת שם), שנאמר: ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט). ובדעת מנין? שנאמר: בדﬠתו תהומות נבקעו (משלי ג, כ). ובכשרון, שהיו המעשים מתכשרין מﬠצמן. ולאדם שלא ﬠמל בו, אלו הבריות. יתננו חלקו, גם זה הבל. כי כל ימיו מכאובים (קהלת ב, כג), שהיו מכאובים לפני הקב"ה במﬠשיהם הרעים,. וכﬠס ﬠנינו, שהיו מכﬠיסין לפני הקב"ה. גם בלילה לא שכב לבו, שהיו עושין (רע) [מעשים רעים] בלילה. ומנין שאפילו ביום? שנאמר: רק רע כל היום (בראשית ו, ה):
[לה] ד"א וירא ה'. זהו שאמר הכתוב: בכל מקום ﬠיני ה׳ צופות רﬠים וטובים (משלי טו, ג), וכתיב: (כל מקום ﬠיני ה' משוטטות) [כי ה׳ ﬠיניו משוטטות בכל הארץ] (דברי הימים ב טז, ט), צופות םﬠשיהם של צדיקים ומﬠשיהם של רשﬠים. טובים זה נח ובניו, ורעים אלו דור המבול:
[לו] ד"א וירא ה'. זהו שאמר הכתוב: כי לכל חפץ יש ﬠת ומשפט (קהלת ח, ז), אלא לפי שהרשﬠים מכﬠיסין להקב"ה (והקב"ה) [ואומרים: הקב"ה] נשבﬠ שאינו מביא מבול לעולם, ואנו ﬠושים כל מה שאנו מבקשין. ומנין שנשבﬠ הקב"ה? שכן
