לבית דוד יאשיהו שמו (מלכים א יג, ב). ואילו זכו הדורות, היה קורא שם לכל אחד ואחד, ומשמו היה מודיﬠ מﬠשיו. אמרו רבותינו: כשהיה ר' מאיר רואה אדם היה למד שמו, ומשמו היה יודﬠ מﬠשיו. פﬠם אחת באי אצלו שני תלמידים והיה שם האחד כידור, אמר ר׳ מאיר לתלמידיו: הזהרו מכידור זה, אמרו לו: בן תורה הוא, אמר להם: [אף ﬠל פי כן] הזהרו ﬠצמיכם ממנו. לאחר ימים הלכו לבית המרחץ, והפקידו בגדיהם אצל כידור, נטל בגדיהם והלך לו. יצאו ולא מצאו, הלכו לבתיהם ולבשו בגדים אחרים, באו לפני ר' מאיר. אמר להם ר׳ מאיר: למה חלפתם בגדיכם? אמרו לו: הלכנו לבית המרחץ והפקדנו בגדינו אצל כידור ונטלן. אמר להן: והלא אמרתי לכם הזהרו בכידור זה. אמרו לו: רבינו בבקשה ממך, מנין היית יודﬠ? אמר להם: משמו, דכתיב: כי דור תהפוכות המה וגו' (דברים לב, כ). וכן אחה מוצא במצרים, משפחת הלבני (במדבר ג, כא), לפי השﬠה קרא שמותם, כשﬠמד פרﬠה ושיﬠבד אותם בטיט ובלבנים, לפיכך משפחת הלבני. ומשפחת השמﬠי (שם), כיון שצﬠקו מן השﬠבוד ושמﬠ הקב"ה תפלתם. ומשפחת החברוני (במדבר ג, כז), שנתחברה להם שכינה. ללמדך שאילו זכו הדורות היה הקב"ה קורא שמותם, שנאמר: "קורא הדורות" וגו':
[לא] ד"א: מי פﬠל ועשה [קורא הדורות מראש]. אף לרבקה אמר הקב"ה מה עתיד לעשות, שנאמר: "ותלך לדרוש את ה׳, ויאמר ה׳ לה שני גוים בבטנך" (בראשית כה, כב), אמר לה: לﬠשו אני שונא, וליﬠקב אני אוהב, שנאמר: "ורב יﬠבוד צﬠיר" (שם), הודיﬠ לה הקב"ה כל הדברים ﬠד שלא נולדו. אמר לה: דומה את לשדה שנזרעה והצליחה, ומלאו האוצרות בר, והאיצטבלאות קש, אמר תהא (אותה) [ברוכה כאותה] השדה שמלאה האוצרות בר והאיצטבלאות קש. אמר הקב"ה לרבקה: יהי שלום בכרס הזה, שהוא עתיד למלאות גן ﬠדן צדיקים, וגיהנם רשﬠים, שנאמר: שני גוים בבטנך, לכך נאמר: מי פﬠל וﬠשה:
[לב] זה ספר וגו'. מה ﬠשה הקב"ה לאדם? הפיל ﬠליו שינה והראה לו נח וכל התמימים, אברהם וכל הגרים, יצחק וכל מקריבי עולה, יעקב וכל יושבי אהלים, משה וכל הﬠנוים, אהרן וכל הכהנים, יהשﬠ ובל הפרנסים, דוד וכל המלכים, [שלמה וכל השופטים]. וכיון שראה את כולם, הקיץ משנתו. אמר לו הקב"ה: ראית [אותם? חייך] כל הצדיקים הללו יוצאין ממך. כיון שאמר לו כך נחה רוחו. אמר דוד: רבונו של עולם, כתבת אותי בספרו של אדם הראשון, שנאמר: אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב ﬠלי (תהלים מ, ח), לפיכך אני צריך לומר לפניך שירה, שנאמר: "אז אמרתי", ואין "אז" אלא שירה, שנאמר: "אז ישיר משה" (שמות טו, א). לפיכך
