ימים נברא הﬠולם, שכתיב במעשה כל יום ויום ויהי כן, הרי שיטתו של ר' יהודה, ור' נחמיה אומר ביום הראשון נברא כל הﬠולם, א"ל ר' יהודה מהו שכתיב במﬠשה כל יום ויום [ויהי כן], אמר ר' ברכיה בשיטתו של ר' נחמיה ויאמר אלהים תוצא הארץ (בראשית א, כד), אין לשון תוצא, אלא בדבר שהיה מוכן מבראשית, שנאמר בראשית:
[ב] מﬠשה ששאלה מטרוניתא אחת את ר' יוסי בן חלפתא לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, אמר לה מיום הראשון, אמרה לו מנין אתה מלמדני, אמר לה עשית מימיך (את משקה) אריסטון, אמרה לו הן, וכמה מיסון (פי' מינין) היה לך, אמרה לו כך וכך, אמר לה וכולם בבת אחת נתת לפניהם, אמרה לו לא, בישלתי כל התבשילין כאחת, אבל לא הכנסתי לפניהם אלא מיסון מיסון, וכולם ממקרא אחד, שנאמר כי יוצר הכל הוא וגו' (ירמיהו י, טו):
[ג] אמר ר' יהודה בר שלום בזכות ישראל נברא העולם, מקדם ברא אלהים אין כתיב כאן, ומתחילה אין כתיב כאן, אלא בראשית, מהו בראשית, אלו ישראל שנקראו ראשית, שנא' קדש ישראל לה' ראשית תבואתה וגו' (ירמיהו ב, ג), (ממה שנקראו ראשית בﬠנין שנאמר) [מנין ממה שקרינו בﬠנין] בראשית ברא אלהים וגו':
[ד] [בראשית ברא אלהים]. זה שאמר הכתוב ותתן לי מגן ישﬠך (תהלים יח, לו),
