עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/90

כמו שקרא השהם, כי המרגלית איננה אבן. ואבן השהם, לדעת אנקלוס ותרגום ירושלמי וסורי וערבי הוא אבן berylius, ולדעת אנקלוס יוסף והיירונימוס הוא Sardonyx או Onyx. (יג) גיחון: קליריקס אומר שהוא Orontis בארץ ארם, ולדעת מיכאעליס ורוז׳ הוא Oxus בארץ Tartaria, ונקרא עכשו Abi-Amu, וקורין אותו הערביים גיחון, ואין זו ראיה, כי הרבה נהרות נקראים גיחון בלשון ערבי ופרסי, כי הוראת השם הזה כמו יוצא, מן כי יגיח ירדן אל פיהו (איוב מ, כ״ג), כי אתה גחי מבטן (תהלים כ״ב י׳), גם אצל ירושלם מצינו גיחון, והוא שִילוֹחַ (מ״א א׳ ל״ג); ודעת יוסף פלאויוס, ואחריו רבים מקדמוני הנוצרים, והיא ג״כ גם כן דעת ר׳ יוסף קמחי, ודעת גיז', כי גיחון הוא נילוס, והביא ראיה מבן סירא (כ״ד ל״ז): Qui mittit disciplinam, sicut lucem, et assistens quasi Gehon in die vindemiae, והוא אומר כי מלת כָאֹר (sicut lucem) ענינה כַיְאוֹר, כמו בעמוס ח׳ ח׳, ואומר עוד כי אולי נילוס נקרא בשם גיחון בעברו בארץ כוש, ונקרא יאור ושיחור בעברו במצרים. (יד) חדקל: בל׳ בלשון ארמי דגלת, בהשמטת הח׳ית וחילוף הק״וף בגי״מל והוא Tigris, וזה ידוע מספרי הקדמונים. ההולך קדמת אשור: חדקל הולך למזרח בבל ולמערב שאר ארץ אשור; ונראה (כדברי גיז׳) כי משה קרא אשור לאותו חלק היותר קרוב לארץ ישראל, והוא בבל ומה שסמוך לה, כי שם אשור נאמר לפעמים על ארץ כשדים, וכן הוא אומר כי מִכְתָבֵנוּ נקרא כתב אשורי שעלה עמנו מאשור ר״ל מבבל. הוא פרת: שהיה ידוע להם, ונקרא בל׳ בלשון הקדש הנהר סתם, או הנהר הגדול, ועֵבר הנהר הוא כנוי לארץ אשר מהלאה לפרת (Mesopotamia) שהוא בין שני נהרות פרת וחדקל. (טו) לעבדה ולשמרה: הכנוי לשון נקבה, כי אע״פי אף על פי שלא נמצא גן לשון נקבה, הנה מצאנו גַנָה וגַנות. לעבדה: בזריעה ונטיעה, עבודה קלה ובלא זיעת אפים. ולשמרה: מן הבהמות והחיות, שתהיה תבואתה לעצמו, והרי זה כאלו אמר שיעבדנה וְיֶהֱנֶה ממנה. (טז) ויצו ה׳ אלהים על האדם: לשון צווי הנקשר עם המקבל הצווי במלת על הוא מצות לא תעשה, כמו ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו (עמוס ב׳ י״ב), ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר (ישעיה ה׳ ו׳) כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד (אסתר ב׳ י״ב) (רא״בע), אך לפעמים הצווי נקשר עם שני שמות, עם מי שמצווים אותו, ועם מי שהצווי לתועלתו ובגללו, כמו ויצו עליו פרעה אנשים (בראשית י״ב ך׳)