עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/66

7

Genesi I.

כשחר אורך (ישעיה כ"ח ח'). יום אחד היה ערב והיה בקר, כלומר היה יום אחד; מלת כלומר חסרה במקרא למאות ולאלפים. יום אחד יום שלם, הערב והבקר זה אחר זה הם יום אחד; ואין הכוונה לומר יום ראשון אלא יום שלם, והרמ"בן רבי משה בן נחמן כתב כי לא אמר ראשון כי אין ראשון בלא שני, ועדיין לא היה שני; ואין זה תירוץ מספיק, כי באמת מיד בסוף היום הראשון התחיל הלילה והוא תחלת היום השני, והנה כשנשלם היום האחד כבר התחיל השני, והיה אפשר לקרוא לראשון ראשון. והנה עקר הנחת שם יום הוא על זמן האור, ואח"כ אחר כך קראו יום גם לזמן כולל היום והלילה, כלומר כ"ד שעות, וכן בשאר לשונות מלה אחת בעצמה (Dies, jour, Tag) מורה על זמן האור וגם על משך כ"ד שעות, וזה דבר מורגל בכל הלשונות לקרוא דבר בשם אחד מחלקיו הראשיים היותר נגלה ונודע, או היותר מועיל, וכיוצא בזה, כמו vela קלע הספינה נאמר על הספינה, ורחם רחמתים על האשה; וכן כאן קראו לכ"ד שעות יום על שם החלק העיקרי שבהם שהוא זמן האור. וכוונת התורה לומר כאן כי חבור הערב והבקר, תחלה הערב ואח"כ אחר כך הבקר, נקרא יום אחד. (ו) יהי רקיע בתוך המים רצה הקב"ה הקדוש ברוך הוא להודיע לישראל שאין השמש ולא שום דבר אחר שליט בגשם להורידו ושלא להורידו, ע"כ על כן ספר מציאות המים העליונים קודם מציאות המאורות. רקיע גוף מתוח כמין טס, מלשון לרוקע הארץ על המים (תהלים קכ"ו ו'), וירקעו את פחי הזהב (שמות ל"ט ג'), ומזה ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא (יחזקﭏ א' כ"ב), וכאן צייר את האויר שבין הארץ והעננים כגוף מרוקע המבדיל בין המים שבארץ והמים שבעננים, והוא סובל המים עליו, וברצון ה' הם יורדים משם על הארץ, וכמו שאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו (דברים כ"ח י"ב), ובקללה הוא אומר ונתתי את שמיכם כברזל (ויקרא כ"ו י"ט) שיעכבו ירידת המים שעליהם, וכן למטה (ז' י"א) וארבות השמים נפתחו. אבל אח"כ אחר כך בימי ישעיה נראה שהיו יודעים שאין למעלה אוצרות מים, ושמימי הגשמים חוזרים למעלה, שהרי הוא אומר (נ"ה י') כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ, משמע שאחר שהרוה ישוב שמה, עיין שם פירושי. וכן ירמיה (י"ד כ"ב) אמר דרך תמיהה ואם השמים יתנו רביבים, משמע שאינם נותנים מאליהם, כי אין בהם אוצרות מים. וכן קראו לאידים המתנשאים מעל הארץ בשם נשיאים, כמו מעלה נשיאים מקצה הארץ (תהלים קל"ה ז'), ויעל נשיאים מקצה הארץ (ירמיה י' י"ג ונ"א י"ו), וכן נשיאים ורוח וגשם אין (משלי כ"ה י"ד); ולא נדע מאיזה זמן התחיל השם הזה להיות נוהג, כי מזמור קל"ה איננו מיוחס לדוד, וספר משלי מסימן כ"ה ולמטה איננו ברור היותו לשלמה, ובאיוב הוא אומר (ל"ח