עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/150

מארץ כתים, וכי אחר זמן כללו בשם זה גם שאר ארצות יון. ודודנים: בד״ה בדברי הימים (א' א,ז) ובספר הכותים ובתרגום אלכסנדרי כתוב רודנים ברי״ש, Rodii. ואם הוא בדל״ת אומרים שהוא Dodona בארץ יון. ודעתי נוטה לומר כי לא דודנים ולא רודנים הוא, ועיקר השם הזה אינו אלא דרדנים (כמו שהוא בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן), ולהקל על הלשון היו אומרים דודנים או רודנים. (וכיוצא בזה לדעתי מֹף ונֹף עיקרם מְנֹף (Menfi), וכן דעואל ורעואל עקרם דרעואל); והנה Dardania היא מדינת Troja. וזה אחד מהדברים שגנב ממני החכם געזעניוס ע״ה, כי בספרו Thesaurus ערך דדן (עמוד 322) כתב כי לדעתו הנוסח הנכון הוא רדנים ברי״ש והם Rhodii, ואחר שנדפס ישעיה של ראז׳ עם הערותי בראשו, ושם (עמוד 11) כתובה מחשבתי זאת, אז געזעניוס בספרו Monumenta phoenicia עמוד 432 כתב כי אין ספק אצלו כי הכוונה על הדרדנים אנשי טרויה. (ה) מאלה נפרדו איי הגוים: אמר זה אצל בני יפת, מפני שהיו זרים ובלתי ידועים לישראל יותר מבני חם ושם, והודיע כאן כי הם היושבים באירופא מעבר לים. וזה לדעתי טעם איי הגוים, כי שם אי מורה מחוז שבתוך הים, או שעל שפת הים; ומצינו שם איים שגור הרבה להורות על הארצות הרחוקות אשר מעבר לים, כמו "והגידו באיים ממרחק" (ירמיהו לא, י), "שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק" (ישעיהו מט, א), "תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון האיים הרחוקים" (ישעיהו סו, יט) (ועיין ס׳ ספר מחקרי ארץ בערך אי). ואיי הגוים הוא כמו גויי האיים, כמו ירק עשב ולהט החרב: למשפחותם בגויהם: למשפחותם אשר בגויהם, כי כל גוי כולל משפחות ושבטים שונים; או בגויהם עניינו בארצות מושבם; כי שם גוי נגזר מן גַיְא, ועקר הוראתו מחוז מיושב, עיין בה״ע בית העקד תקפ״ז עמוד קע״ד. (ו) כוש: היא (לדעת בני) ארץ הנקראת אצל הקדמונים Meroe, והיא בין מצרים ובין Abyssinia, והיא בארץ הנקראת עתה Nubia. פוט: אומרים שהיא Lybia. (ז) סבא: נזכרת בישעיה (מ״ג ג׳): "נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תתתיך", וכן (שם מ״ה י״ד), "יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה", ובתהלים (ע״ב י׳), "מלכי שבא וסבא". והיא לדעת בני ע״ה עליו השלום Abyssinia: חוילה: לדעת ר״ס רב סעדיה גאון וגעזעניוס היא Zeila לדרום Bab-el-Mandeb. סבתה: בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן סמדאי, והם לדעת געז׳ Sembriti, ובארצם יש עיר ששמה Sabat על שפת ים סוף. רעמה: ביחזקאל (כ״ז כ״ב), "רוכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל