עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/140

הדף הזה עבר הגהה

כי יצר לבו רע מנעוריו, ואם הייתי בא להכות את כל חי בעבור האדם הייתי צריך להביא מבול בכל דור (וכיוצא בזה מצאתי אח״כ לדון יצחק). מנעריו: כבר מזמן נעוריו ואילך לבו חורש ויוצר מחשבות רע (עיין למעלה ו׳ ה׳); והנה לא אמר כי לב האדם רע בטבעו, אלא כי מחשבותיו רעות מאז בימי נעוריו בלי שיהיה זה הכרחי וטבעי באדם. (כב) עוד כל ימי הארץ: על דרך כימי השמים על הארץ. זרע וקציר וגו׳: לדעת קצת תנאים (מציעא ק״ו ע״ב ותוספתא דתענית פרק א׳) הס ששה עתים של שני חדשים לכל אחד, חצי תשרי מרחשון וחצי כסלו זרע ואח״כ שני חדשים חרף, ואחריו קור, אחריו קציר, ואחריו קיץ, ואחריו חום (ונפל טעות בלשון רש״י, עיין רא״ם). וזה אולי יצדק בא״י בארץ ישראל, אך כאן הכוונה על כל העולם, לפיכך נ״ל נראה לי שהכוונה על הזריעה והקצירה והקור והחום והקיץ והחרף, הדברים האלה לא ישבתו, ובכל מקום מן האדמה יהיה בכל שנה זרע, ויהיה קציר, ויהיה קור ויהיה חום, ויהיה קיץ ויהיה חרף, יהיה זה באיזה חדש שיהיה, לפי מקום כל מדינה ומדינה, ולא יהיה עוד כמו שהיה בשנה ההיא שלא היה זרע וקציר וקר וחם. ואמנם קיץ וחרף נ״ל שענינם זמן העדר הגשמים וזמן ירידת הגשמים, כי בקיץ היו מיבשים התאנים בשדות (עיין רש״י), וזה לא יתכן בזמן הגשמים. ובהפך, זמן הקור נקרא ימות הגשמים. ונ״ל כי שרש קוץ נגזר מן קיץ, כי תחלת מה שיקוץ האדם (בזולת סבות מקריות) היא כשהחום חזק ואין גשמים יורדים; וזכריה (יד׳ ח׳) אמר שיצאו מים חיים מירושלים, והוסיף: בקיץ ובחרף יהיה, כלומר: המים ההם יהיו גם בימות הגשמים וגם בזמן שאין גשמים יורדים; והנה כאן כוונת המקרא לומר כי לא ישבתו עוד הזריעה והקצירה והקור והחום והעדר המטר וירידת הגשמים.


IX.

י"ג י"ט), וכן למעלה ז' כ"א ולמטה ד'; אבל והנותר בבשר ובלחם (ויקרא ח' ל"ב) אינו ענין לכאן כי הב"ית נקשרת עם פעל נותר: אשר תרמש האדמה: הי"לל היה לו לומר אשר