עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/126

תחתיים, שניים, ושלישים: שמות היחס מתרבים לשני דרכים, עברִים, ועברִיִים, והנה תחתיים ושניים על הדרך השני, ושלישים על הדרך הראשון. תחתיים שניים ושלישים: יו״ד היחס באה בשמות בני אדם כמו ראובני גדי, ובשמות הערים כמו צדוני צֹרִי, ובכל השמות המורים על חלקי המקום, ימני, שמאלי, צפוני, הים הקדמוני, וכן מן על ותחת אמרו עִלִיות ותחתיות, ובל׳ ובלשון משנה ביתיות מדבריות. גם תבא הי״וד במלות המספר כמו שני שלישי, ומזה אמרו לפעמים ראשוני (בי״וד שלא לצורך כדי להשוותו לשני ושלישי) אך אחרי שלא מצינו ראשוני רק ראשונית (ירמיה כ״ה א׳) יתכן שלא אמרו מעולם ראשוני, אך מן ראשון אמרו ראשונית כמו מן רחמן רחמנית, וכן קדמוניות יתכן שאיננו מן קדמוני, אלא מן קדמון. אבל משל הקדמוני הוא לשון רבים ואמרו הקדמוני במקום הקדמונים על דרך הראובני והגדי הכנעני והחתי שהם על הרוב מורים על קבוץ העם כלו והשבט כלו, ועל המעט נמצאים על היחיד כמו בת איש כנעני, עפרון החתי. (יז) את המבול: נ״ל נראה לי כדעת Coccejus ואחרים שהוא משרש נבל, מלשון עָלֶה נָבֵל, שהוא ענין נפילה והשחתה, ומלת מים היא כאן דרך פירוש, הנני מביא את המבול (כלומר השחתה על ידי מים) על הארץ. ורוז׳ בתהלים כ״ט כתב כי יבל בל׳ ערבי עניינו המטיר גשם גדול, ואיך שיהיה לא נמצא שם מבול אלא כאן ובתהלים כ״ט ה׳ למבול ישב, וגם שם נראה שהכוונה על מבול זה. (יח) והקימותי את בריתי אתך: צדקו דברי רמב״מן כי לשון הקמת ברית נופל על שמירת הברית וגם על כריתתו, כגון זאת אות הברית אשר הקמותי (בראשית ט׳ י״ז), וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען (שמות ו׳ ד׳) עניינם כריתת ברית, למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך (דברים ח׳ י״ח) עניינו שמירת הברית וקיומה,