בבניין הקל, ועיין למטה ל״ב כ״א. (טז) צהר: נראה שהוא החלון שנזכר למטה (ח׳ ו׳) והוא מל׳ מלשון צהרים, כי מן החלון בא האור, אע״פי אף על פי שזה לא היה מאיר לאנשי התבה, כי היה סגור, וכשרצה נח פתח אותו. ודעת Albertus Schultens ואתריו רוז׳ כי צהר הוא (כהוראתו בל׳ בלשון ערבי) שִפוע, גג משופע, שיפלו מעליו מי המבול, ולא ינוחו על התבה; ואמת הוא כי כן נעשתה התבה, אך אין צורך שיהיה זה במשמעות מלת צהר, כי כבר נרמז במליצת ואל אמה תכלנה מלמעלה. ואל אמה תכלנה מלמעלה: אחר שלשים אמה של קומת התבה תשים קרשים עומדים מארבע רוחותיה שיעשו גג משופע ועולה, והוא כָלֶה לאמה אחת בארך ולששית אמה ברוחב (לדעת רא״בע ורל״בג), אך לפי זה עדיין נשאר שם מקום שינוחו עליו המים ויפסידו התבה; ויתכן שהיה הגג מסיים בקו שארכו אמה, ורתבו ולא כלום, וזה אם נחשוב שצלעות הגג העולות מצד ארך התבה היו כלות לאמה (כלו׳ כלומר שהיו בצורת משולש שנקטם ראשו מעט), ואמנם הצלעות העולות מצד רוחב התבה היו בצורת משולש שלם שסופו ולא כלום; וכל זה היה מכסה התבה, והוא מורכב מארבע צלעות מחוברות למעלה שכל אחד מהם משולש שוה השוקים, אלא ששנים מהם שלמים, ושנים מהם קטומים, וזו צורתו:
