טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶּֽרֶת,
פְּרִי הָאָֽרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶֽרֶת,
עִיר כְּסֻכָּה נוֹתֶֽרֶת,
שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶֽרֶת, בְּטָל.
טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶֽרֶץ בְּרוּכָה,
מִמֶּֽגֶד שָׁמַֽיִם שַׂבְּעֵֽנוּ בְרָכָה,
לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה,
כַּנָּה אַחֲרֶֽיךָ מְשׁוּכָה, בְּטָל.
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים,
טְעֵם בִּמְאוֹדֶֽךָ מֻבְחָרִים,
חֲנוּנֶֽיךָ חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים,
זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים, בְּטָל.
טַל וְשָׂבָע מַלֵּא אֲסָמֵֽינוּ,
הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ,
דּוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵֽנוּ,
גַּן רָוֶה שִׂימֵֽנוּ, בְּטָל.
טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן,
בְּמִשְׁמַנֵּֽינוּ אַל יְהִי רָזוֹן,
אֲיֻמָּה אֲשֶׁר הִסַּֽעְתָּ כַצֹּאן,
אָֽנָא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן, בְּטָל.
שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל.
קהל וש"ץ: לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה קהל: אָמֵן.
קהל וש"ץ: לְחַיִּים וְלֹא לְמָֽוֶת קהל: אָמֵן.
קהל וש"ץ: לְשֹֽׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן קהל: אָמֵן.
בארץ ישראל הש"ץ ממשיך בחצי קדיש ומתפללים מוסף; בחו"ל הש"ץ ממשיך בברכת "מְכַלְכֵּל חַיִּים" (עמ' 609).
